רבות נאמר ונכתב על גל הטרור הפוקד אותנו והמיוחס למשוגותיהם של צעירים ערביים שאינם יודעים את אשר הם עושים, או אחוזי תזזית נעורים מסתערים על צווארי חיילינו ושוטרינו ואזרחינו, או ספוגי שנאה מולדת או מוקנית על-ידי מנהיגיהם, ממהרים להסתכן ללא חשבון, גם כשהם הולכים למותם הוודאי. אלא שמה שמתרחש במקומותינו אינו מקרי או נסיבתי. הוא נעוץ ב"חינוך" המסית והרצחני שיונקים ילדים אלה עם חלב אמם. ראוי להבין כי על-אף התחסדותם והיתממותם של מנהיגים ערביים בישראל ומחוצה לה, שאין פרי הביאושים קשור לזרעי הפורענות שהם מטמינים בנפשות ילדיהם, אין ספק כי ההרעלה השיטתית של ליבותיהם התמימים מביאה לביצוע מדויק ושיטתי של מה שמוקנה להם בתוכניות הלימודים, באמצעי התקשורת התעמולתיים והבלתי מרוסנים שלהם, ובעיקר במה שהם שומעים בבתיהם ומחבריהם הספוגים שטנה ומשטמה. גם הסתותיהם הגלויות של רדיקלים מוסלמיים נגד יהודים, תוך הסתמכות על כתבי הקודש שלהם המקדשים אלימות וטרור נגדם, לעיתים מכריעות בהנעת ההמונים, לעומת מנהיגויות רשמיות הסולדות לכאורה מאמצעים כאלה.
