|
|
זיהוי ממוחשב של טקסט מתוך צילום מגילה [צילום: פרופ' נחום דרשוביץ/אוניברסיטת ת"א]
|
|
|
|
|
טכנולוגית הצילום המתקדמת של רשות העתיקות שפותחה במיוחד עבור המגילות [צילום: שי הלוי]
|
|
|
|
|
אלפי קטעי המגילות העתיקות [צילום: שי הלוי]
|
|
|
|
|
שיתוף פעולה חדש של חוקרי מגילות מדבר יהודה עם מדענים מתחום מדעי המחשב יוצא לדרך, במטרה ליצור סביבת מחקר ספרתית ללימוד אחת התגליות החשובות של המאה העשרים.
במעבדת שימור המגילות של רשות העתיקות בירושלים מטפלים באלפי קטעי מגילות בני כאלפיים שנים. כעבור כמעט 70 שנה מאז התגלו לראשונה, החידושים הטכנולוגיים התמידיים, מאפשרים עתה עוד ועוד ניתוחים ותובנות חדשות על כתבי היד הקדומים האלה.
המיזם החדש, בסכום של 1.6 מיליון אירו, ממומן על-ידי קרן המחקר המשותפת לגרמניה וישראל (DIP) המנוהלת ע"י הקרן הלאומית למחקר בגרמניה (DFG). באמצעות האוניברסיטאות של חיפה, תל אביב וגטינגן ובשיתוף עם רשות העתיקות, יפתח המיזם כלים שיאפשרו יצירה ופרסום של דור חדש - עשיר במידע ומתעדכן - של מהדורות ביקורתיות למגילות מדבר יהודה.
סביבת המחקר הדינמית ללימוד המגילות תושג באמצעות קישור של מאגרי המידע והמחקר הגדולים במיזם: המילון ללשון המגילות - מיסודה של האקדמיה למדעים של גטינגן, והספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש לאון לוי של רשות העתיקות.
סביבת עבודה מדומה
התוצרים העיקריים של המיזם יהיו סביבת עבודה מדומה, שתאפשר לחוקרים עבודה משותפת ובו-זמנית בכל העולם, וכן במה חדשה ליצירה ולפרסום משותף של מהדורות חדשות של מגילות מדבר יהודה.
במהלך שנות ה-50 ובראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 נמצאו אלפי קטעי מגילות, חלקם פיסות קטנטנות. מאז, עמלים חוקרים רבים על שיוך הקטעים שנמצאו זה לזה. כעת, במסגרת המיזם יפותחו כלים ספרתיים מתקדמים להצעת צירופים חדשים. כלים אלו יסייעו לחוקרים לזהות חיבורים בין קטעים וכתבי יד שונים.
בנוסף, בסביבת העבודה המדומה יוצעו גם כלים לניתוח הכתב (פלאוגרפיה), וכן קישורים של טקסט וצילום, שיאפשרו מעבר קל בין המאגרים: הקוראים יוכלו לגשת לטקסט המקורי של המגילה, לתרגומים עדכניים, לתצלומים איכותיים, לערכים מילוניים ולטקסטים מקבילים. כל הפיתוחים יהיו זמינים באתר הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש לאון לוי.
הגופים השותפים הם האקדמיה למדעים של גטינגן המיוצגת ע"י פרופ' ריינהרד קראץ מהפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת גטינגן, ורשות העתיקות, המיוצגת ע"י פנינה שור, אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות.
החוקרים הראשיים בפרויקט הם ד"ר יונתן בן-דב, החוג למקרא, אוניברסיטת חיפה, ופרופ' נחום דרשוביץ, בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב, מהצד הישראלי; ופרופ' ריינהרד קראץ, הפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת גטינגן והאקדמיה למדעים בגטינגן, מהצד הגרמני. כמו-כן, ישתתפו בפרויקט ד"ר נועם מזרחי, החוג ללימודי התרבות העברית, מגמת מקרא, אוניברסיטת תל אביב, ד"ר אינגו קוטסיפר, האקדמיה למדעים בגטינגן, פרופ' ליאור וולף, בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' דניאל שטקל בן עזרא, EPHE, פריס, ופרופ' שני צורף, המכון ע"ש אברהם גייגר/ביה"ס למדעי היהדות, אוניברסיטת פוטסדם.
