בג"ץ דחה על הסף (יום ג', 29.3.16) את בקשתו של
עיתון הארץ לאפשר לו לראיין את המחבל מרואן ברגותי, המרצה חמישה מאסרי עולם מצטברים בשל מעורבותו בפיגועים.
גידי וייץ ביקש מהשב"ס לראיין את ברגותי, בנימוק שמדובר באחד מחשובי המנהיגים הפלשתינים ויש לאפשר לציבור בישראל לשמוע את דעותיו. השב"ס דחה את הבקשה, "בין היתר בשל התנהגותו במישור הגלוי והחסוי בבית הסוהר ובשל עמדת גורמי הביטחון". לאחר שהארץ עתר לבג"ץ, הורו לו השופטים לצרף את ברגותי כמשיב, והלה ביקש לאפשר את הראיון עימו.
בעקבות זאת, דן השב"ס בבקשה כאילו הוגשה בידי ברגותי, ושב ודחה אותה. שני הנימוקים העיקריים היו "קיומו של מידע הקושר את ברגותי למעורבות שלילית בנעשה בין כותלי בית הכלא ו"עמדת גורמי המודיעין והביטחון שלפיה קיום הראיון עלול לפגוע בביטחון המדינה". ברגותי הודיע לבג"ץ, כי אין בכוונתו להגיש עתירת אסיר נגד החלטת השב"ס.
השופטים
יורם דנציגר ו
אורי שהם קבעו, כי להארץ אין מעמד לבקש לראיין אסיר שאינו מבקש זאת בעצמו. לדבריהם, הדרך היחידה היא שהאסיר יבקש להתראיין, ואז ביכולתו לערער לבית המשפט אם בקשתו נדחית. "קשה לקבל את הטענה שלפיה קיימת לגוף התקשורת זכות עצמאית להשיג על החלטה של שירות בתי הסוהר המגבילה את יכולתו של אסיר להתראיין, כאשר האסיר יכול לעשות כן בעצמו", אומר דנציגר.
השופטת דפנה ברק-ארז סברה בדעת מיעוט, כי יש לדון בעתירה לגופה אם הארץ יתקן אותה. לדבריה, "גישתם של חברי עלולה להוביל לכך שהחלטה בעלת השלכות על חופש העיתונות בישראל תיוותר חסינה דה-פקטו מביקורת שיפוטית בשל חוסר העניין של האסיר בהגשת העתירה מטעמו". ברק-ארז מנמקת את עמדתה בעיקר בכך שיש לבחון את
חופש הביטוי גם מנקודת מבטו של השומע, ולא רק מזו של המשמיע, ומן הצורך לתת עידוד לעיתונות יוזמת וחוקרת.
את הארץ ייצגה עו"ד טל ליבליך, ואת המדינה - עוה"ד מוריה פרימן ואבינעם אלעד-סגל.