|
[צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. ההצעה אושרה בתמיכת 47 חברי כנסת ללא מתנגדים.
הצעת החוק עוסקת בהסדרת מרכיבים שונים במוסד האפוטרופסות. ההצעה מוסיפה כלי חדשני שיאפשר תכנון משפטי באמצעות חתימה על ייפוי כוח מתמשך ומתן הנחיות מקדימות של אדם, מה ייעשה ברכושו וכן הנחיות לטיפול רפואי בגופו במועד מאוחר יותר, מועד בו האדם לא יהיה מסוגל לקבל את ההחלטות בעצמו. בנוסף, ההצעה מרחיבה את מערך הפיקוח ואת סמכויותיהם של מפקחים באפוטרופוס הכללי. הצעת החוק מחזקת את זכויותיהם ואת כבודם של אנשים עם מוגבלות, קובעת כללים למינוי אפוטרופוסים וחובותיהם.
ההצעה מעגנת את הגישה החדשה המתפתחת ברחבי העולם בנושא עקרונות מינוי אפוטרופוס. על-פי הצעת החוק, אפוטרופוס ימונה לפי העקרונות הבאים: עקרון הצורך - ימונה אפוטרופוס רק כאשר יש הכרח לעשות כן. עקרון האמצעי הפחות מגביל. עקרון טובת אנשים עם מוגבלות-חובת הגורם המחליט בעניין אדם עם מוגבלות, לפעול לטובתו ולשמירת זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו. ואולם במצבים מסוימים, טובת אנשים עם מוגבלות נסוגה מפני רצונו. עקרון ההחלטה העצמאית- לאפשר ככל הניתן לאדם לקבל החלטות הנוגעות לו. עקרון ההשתתפות. ושמירת האוטונומיה של אנשים עם מוגבלות ומעורבותו בחברה.
מנתונים שנמסרו לוועדת חוק חוקה ומשפט שקידמה את החוק, עולה כי בתי המשפט בישראל ממנים מדי שנה כ-10,000 אפוטרופוסים לאנשים עם מוגבלויות רפואית, נפשיות, ושכליות, בעילה שהם אינם יכולים לדאוג לענייניהם באופן עצמאי. בישראל פועלים היום כ-50,000 אפוטרופוסים. אפוטרופוס מחויב להגיש לבית המשפט ולאפוטרופוס הכללי דוח שנתי על תפקודו. בדיוני הוועדה נטען כי בפרקטיקה, אין פיקוח אפקטיבי על עבודת ה אפטרופוסים.