גל העלייה מברית המועצות לשעבר מציין 25 שנה. לרגל האירוע קיימה (יום ד', 30.3.16) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יום עיון אשר עסק במאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של העולים מברה"מ ובאופן שבו השתלבו בארץ והפכו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.

במהלך היום שמעו המשתתפים סקירות של מנהלי ועובדי הלמ"ס על תחושת הזהות וההגדרה העצמית של העולים, היכן הם גרים, במה הם עוסקים, עד כמה הם שבעי רצון מהחיים, מהי השכלתם ומהי רמת החיים שלהם, וכן על התהליכים שעברו במשך 25 שנה מאז עלו ארצה.

77% מסך העולים ב-2015-1990

מנתונים של הלמ"ס עולה כי העולים מברה"מ (לשעבר) היו 77% מסך העולים שהגיעו לישראל בשנים 2015-1990. מתוך כ-1,343,000 עולים שהגיעו לישראל בשנים אלה, כ-1,040,000 היו עולים מברה"מ (לשעבר). בשנים 2000-1990 עלו 84% מסך העולים שהגיעו מברה"מ (לשעבר) בכל התקופה (כ-874,740 עולים). עלייה זו הייתה מורכבת מרוב של נשים (53%) לעומת גברים (47%) (בדומה להרכב המינים בקרב שאר העולים). על-פי יחס המינים היו בה 872 גברים על כל 1,000 נשים. רוב העולים בגיל 15 ומעלה היו נשואים/ות (61%), עוד כ-20% היו רווקים/ות, 10% גרושים/ות ו-9% אלמנים/ות.

גיל הנישואין הממוצע בנישואין ראשונים של החתנים היהודים העולים היה 28.9 (25.5 ב-1995) (בהשוואה ל-28.0 בקרב כלל היהודים. גיל הנישואין הממוצע בנישואין ראשונים של הכלות העולות היה 26.6 (22.8 ב-1995) בהשוואה ל 25.8- בקרב כלל היהודיות.

נכון לסוף 2014 חיו בישראל 754.5 אלף עולים שהגיעו מברה"מ (לשעבר). מתוכם כ-335.9 אלף (45%) גברים וכ-418.6 אלף (55%) נשים. שיעור העולים מקרב אוכלוסיית היהודים ואחרים היה 11%, ושיעורם מקרב כלל האוכלוסייה היה 9%. לאורך השנים הלך וגדל חלקם של העולים הלא יהודים מקרב אוכלוסיית העולים.

בסוף 2014, 68% מהעולים, שהם כ-512 אלף איש, היו יהודים ואילו 30%, שהם 231 אלף איש, נרשמו כחסרי סיווג דת במרשם האוכלוסין. 2% מהעולים, כ-12 אלף איש, סווגו כנוצרים אחרים. אותה שנה מנתה אוכלוסיית אזרחי ישראל שמוצאם בברה"מ (לשעבר) 985.6 אלף איש. בחינת אוכלוסייה זו לפי קבוצות גיל מראה כי היא איננה צעירה, כ-18% היו מתחת לגיל 15 (לעומת 27% בקרב היהודים ואחרים) וכ-17% היו בני 65 ומעלה (לעומת 13% בקרב יהודים ואחרים).

הערים שבהן מתגורר אחוז גבוה של עולים (נכון לשנת 2014) הן: בת-ים (30%), אשקלון (25), אשדוד (24%), באר שבע (22%), חיפה (19%), נתניה (17%).

בשנת 2013 - 62% מהחתנים העולים נישאו לכלות עולות. 46% מהכלות העולות נישאו לחתנים עולים. בשיעור הפריון הכולל של העולות חלה עלייה רציפה מ-1.62 בשנת 2005 לעומת 2.07 בשנת 2014. נכון לסוף 2013, 73% מהעולים בני 29-25 היו רווקים ו-49% מהעולות היו רווקות, לעומת 63% מהרווקים ו-46% מהרווקות בקרב כלל אוכלוסיית היהודים ואחרים. כמו-כן, 20% מהעולים בני 49-45 היו גרושים ו-29% היו גרושות
לעומת 14% ו-19% בקרב היהודים והאחרים, בהתאמה.

בשנת 1995 היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך מזה של הוותיקים - 55% עולים מברה"מ לעומת 57% הוותיקים. משנת 2001 שיעור ההשתפות בכוח העבודה התהפך - 58% עולים מברה"מ לעומת 57% ותיקים. ב-2015 71% עולים מברה"מ לעומת 68% ותיקים.

ב-1995, 38% מעולי ברה"מ לשעבר היו עובדים מקצועיים בחקלאות, בתעשיה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים, לעומת כ-25% הוותיקים שעבדו במשלחי יד אלו. כ-20% מהעולים היו עובדים בלתי מקצועיים, גבוה משמעותית מהאחוז בקרב הוותיקים - 8%. כ-11% הועסקו כבעלי משלחי יד אקדמי (בדומה לוותיקים). בשנה זו כמעט ולא היו מנהלים בקרב העולים. ב-2015, התמונה שונה. 25% מהמועסקים עבדו במשלח יד אקדמי וכ-6% היו מנהלים (נמוך בהשוואה לוותיקים). אחוז העולים בקרב העובדים המקצועיים בחקלאות, בתעשיה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים ובקרב העובדים הבלתי מקצועיים ירד מאוד, אך הוא עדיין גבוה מזה של הוותיקים.

מבחינת רמת החיים, עולה מהנתונים כי ההכנסה הכספית הממוצעת (מכל מקורות ההכנסה במשקי הבית) של עולים עומדת על 14,074 שקלים. ההכנסה הכספית הממוצעת (מכל מקורות ההכנסה במשקי הבית) של הוותיקים עומדת על 20,945 שקלים. בשנים 2014-2000 פערי ההכנסה בין משקי הבית של העולים לבין משקי הבית של הוותיקים נשמרו, למרות שההכנסה בשני סוגי משקי הבית עלתה.

באופן כללי בשנת 2014, רוב עולי ברה"מ (לשעבר) היו מרוצים מחייהם (83%), אך בשיעורים פחותים מיתר האוכלוסייה היהודית (91%).

"לא צפוי גל עלייה גדול בעתיד"

יום העיון נפתח בברכה של שר העלייה והקליטה זאב אלקין שצולמה מראש. אלקין ציין בדבריו כי העלייה מברה"מ שינתה את החיים בישראל מן הקצה אל הקצה כמעט בכל תחום חיים אפשרי. לכן, לדבריו, חשוב לבחון את הנתונים של הלמ"ס ולהסתכל על העלייה שלא הסתיימה ונמשכת גם בימים אלה. אלקין ציין כי הוא חלק מאותה סטטיסטיקה שמוצגת ביום זה - משום שהוא בעצמו עולה שהגיע לפני 25 שנה והשתלב בחברה.

פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה, לשעבר ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית עסק בשאלה "האם ייתכן גל עלייה גדול נוסף בעתיד?". דלה פרגולה סקר את גלי העלייה לישראל במאה השנים האחרונות, וציין כי להערכתו לא צפוי גל עלייה גדול בעתיד, מכיוון שיהודי התפוצות חיים במדינות עם רמת חיים גבוהה משל ישראל, ומצב מדיני ופוליטי יחסית יציב. עם זאת שינויים משמעותיים בתנאים אלה עשויים להביא לתמורות במאפייני ההגירה שלהם.

פרופ' זאב חנין, המדען הראשי של משרד העלייה והקליטה, התייחס להיבטים סוציולוגיים של יהודים דוברי רוסית בישראל ובתפוצות. הוא ציין כי כ-75% מהעולים עדיין מעוניינים בצריכת תקשורת בשפה הרוסית וכי ברוב הבתים מדברים שתי שפות, אך בעבודה, מדברים בעיקר עברית. כמו-כן ציין, כי גם אם קיימת תת תרבות רוסית בקולקטיב היהודי בישראל, אי-אפשר לדבר על "גטו רוסי".

אלכס סלסקי, חבר בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית ויועץ רה"מ ליהדות דוברת רוסית (לשעבר), סיפר מתוך היכרות עם השטח ועבודתו כשליח הסוכנות בארה"ב כי הזהות היהודית של יהודים דוברי רוסית בתפוצות היא לאומית ולא דתית. התמיכה בישראל מהווה עבורם זהות יהודית והגדרת שייכות, והקשר האישי לבני המשפחה בארץ הוא שמחזק את הקשר למדינה.

את יום העיון סיכם אפרים חולמיאנסקי, דרך סיפורו האישי כמורה לעברית, פעיל עלייה ואסיר ציון לשעבר, ודרך סיפור המחתרת היהודית בברה"מ.