בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התקשורת פחות שמאלנית משחושבים
|
דוח מחקר המגמות ב-2015 מצא הידרדרות בשיח השנאה ברשת, תקשורת עם נטייה קלה שמאלה שמגוננת על מערכת המשפט באופן ברור ומובהק
התגברות שיח השנאה ברשתות החברתיות, העמקת השימוש בפרסומת סמויה באמצעי התקשורת השונים, העצמת מעמדו של ראש ה ממשלה בנימין נתניהו בכל הקשור לפיקוח על התקשורת, הישנות מקרים שבהם פוליטיקאים מגישים תביעות דיבה בסכומי עתק נגד עיתונאים, ודעיכה נוספת של העיתונות המודפסת - אלה הם חלק ממאפייני התקשורת בישראל בשנת 2015. כל התופעות הללו מוצגות ומנותחות בהרחבה בדוח השנתי: התקשורת בישראל 2015 - סדרי יום, שימושים ומגמות הרואה אור בימים אלה בהוצאת המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. זו השנה החמישית שבה מפרסם המכון את הדוח על התקשורת, בשיתוף פעולה עם יפעת מחקרי מדיה וחברת Vigo מקבוצת יפעת, וכן חברת קאנטר מדיה מחקרי TGI. לדברי עורכי הדוח, פרופ' רפי מן וד"ר אזי לב-און, עשרת פרקי הדוח מציגים תמונה מלאה ומקיפה של התקשורת בשנת 2015. הדוח נועד לשמש מקור מידע מוסמך ועדכני לחוקרים, לסטודנטים ולאנשי המגזר העסקי בכל הקשור לעולם התקשורת הישראלי. הדוח כולל מחקרים מקוריים לצד ריכוז נתונים ממגוון של סקרים על התקשורת שנערכו ב-2015 על-ידי גורמים שונים. בין הממצאים הנכללים בדוח: - בחינה סטטיסטית של סיקור הנושאים המדיניים בעיתונות מעלה כי התקשורת בישראל פחות שמאלנית מכפי שנוטים לייחס לה, והנטייה שמאלה היא קלה בלבד. בתחום המשפטי מגוננת התקשורת על מערכת המשפט באופן ברור ומובהק. כך עולה מממצאי מחקר שערך ב-2015 שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה בניסיון לאפיין את מידת ההטיה בתקשורת בישראל בהשוואה לעמדות הציבור.
- בכל יום בשנת 2015 זוהו ברשתות החברתיות בישראל כ-15 אלף שיחות בממוצע שהכילו קללות, ביטויי שנאה ואף קריאה לאלימות. כמעט מחצית מהשיח הפוגעני ברשתות הופנה כלפי הערבים. שכיחות הופעתם של ביטויים אלה הייתה גבוהה במיוחד בראשית השנה סמוך לבחירות לכנסת, ואחר כך שוב בחודשים האחרונים של 2015, מאז פרוץ גל הטרור הפלשתיני. איסוף וניתוח התבטאויות אלה, שנעשה על-ידי חברת Vigo בשיתוף עם קרן ברל כצנלסון, מעלה כי בשיח השנאה השתתפו צעירים ומבוגרים, נשים וגברים כאחד, וכ-60% ממשגרי האמירות הפוגעניות לא הסתירו את זהותם.
- בפרק אחר בדוח, שבו נסקרות בהרחבה סוגיות חופש העיתונות בישראל ב-2015, מצביעה ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה על התגברות התופעה של תביעות לשון הרע בסכומים גבוהים שהוגשו על-ידי פוליטיקאים מכהנים, בהם מירי רגב, נפתלי בנט ואורן חזן נגד עיתונאים. השימוש בכלי זה עלול לשמש נשק בידי פוליטיקאים כדי להרתיע ארגוני תקשורת ועיתונאים מלמלא את תפקידם החיוני בתחקירים על ממלאי תפקידים ציבוריים.
- הישראלי שזכה ב-2015 לחשיפה התקשורתית הגדולה ביותר היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואחריו שר האוצר משה כחלון, שר החינוך נפתלי בנט, ח"כ יאיר לפיד, מבקר המדינה יוסף שפירא והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין. האישה הראשונה ברשימת מאה האישים שזכו לחשיפה תקשורתית נרחבת היא שרת התרבות והספורט מירי רגב שהגיע למקום העשירי ברשימה.
- ב-2015 נמשך הגידול במכירות של ספרים דיגיטליים בישראל, וגדל מספר הוצאות ספרים המפיקות ומוכרות גם מהדורות דיגיטליות של ספריהן. אך עדיין ספרים אלה מהווים, על-פי ההערכות, כשניים עד שלושה אחוזים בלבד משוק הספרים. אחת הסוגות הפופולריות ביותר של ספרים דיגיטליים הם ספרי רומנטיקה וארוטיקה, תחום שבו בולטות בעיקר נשים ככותבות וכקוראות.
עשרת פרקי הדוח עוסקים בנושאים הבאים: בין הבחירות לגל הטרור: סדר היום התקשורתי; שימוש המדיה בישראל - נתונים ומגמות; עוגת הפרסום; יומן אירועי התקשורת; שיח השנאה ברשת; סוגיות מפתח בשיח הציבורי בישראל - תקשורת מול דעת הקהל; סוגיות בחופש העיתונות; מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות; עדיין לא נפרדים מהנייר: ספרים דיגיטליים בישראל; ממים אינטרנטיים.
|
|
התקשורת בישראל 2015 סדרי יום, שימושים ומגמות / דוח שנתי
|
|
זו השנה החמישית שבה רואה אור דוח זה, שבו מאוגדים נתונים וניתוחים במגוון רחב
של נושאים הנוגעים לסדרי היום, לשימושים ולמגמות בתקשורת בישראל. כמו בדוחות
הקודמים, גם הפעם מוצגים בעמודים אלה הנושאים העיקריים שעמדו על סדר יומה
של התקשורת הישראלית, וכן תהליכים שונים שעברה התקשורת על ערוציה השונים.
במבט על סדר היום של התקשורת הישראלית בלטו בשנת 2015 כמה נושאים: הבחירות
לכנסת ה-20, אשר נערכו ב-17 במרץ והקמת הממשלה; המאבק שניהל ראש הממשלה
בנימין נתניהו, בעיקר בזירה האמריקנית, נגד ההסכם עם איראן בנושא הגרעין;
המאבק על מתווה הגז הטבעי; ובשלושת החודשים האחרונים של השנה "אינתיפאדת
הסכינים" או "אינתיפאדת הבודדים".
היבטים שונים של כל ארבעת הנושאים הללו עמדו במוקד מחלוקת עמוקה בין קבוצות
שונות בחברה הישראלית. מחלוקת זו באה לביטוי בדמות שיח עימותי חריף שגלש לא
פעם לביטויי שנאה, בעיקר ברשתות החברתיות אך גם בזירות אחרות. תופעה זו, שצפה
ועלתה כבר בשנים קודמות, החריפה בשנת 2015. היא מעוררת דאגה בחוגים רחבים לא
בשל מגוון הדעות והעדר ההסכמה בנושאים רבים כמקובל במדינה דמוקרטית, אלא
בשל הסגנון הבוטה. סגנון זה מדלדל את השיח הציבורי, מונע דיון מושכל בסוגיות
המרכזיות שבפניהם ניצבת המדינה, ועלול להוביל מהתלהמות מילולית - לאלימות
פיזית. לשיח השנאה מוקדש בדוח זה פרק מיוחד, ובמקביל מוזכרת התופעה גם בפרקים
נוספים. במקביל עוסק הדוח בכמה מפרקיו גם בתופעה שנויה במחלוקת נוספת שבלטה
בעיקר ברשתות החברתיות ב-2015 – השיימינג, הביוש הפומבי.
כמו בשנים הקודמות, גם השנה נכללים בדוח הפרקים הקבועים העוסקים בסדר
היום של התקשורת, במגמות ובתהליכים, בשימושי המדיה, בשוק הפרסום וכן בחופש
העיתונות ובסוגיות משפטיות הנוגעות לתקשורת. סוגיות אלה, ובכלל זה מעורבות
הממשלה בתקשורת, עלו ב-2015 שוב ושוב על סדר היום. בין היתר דובר על מעמדו
חסר התקדים בעשורים האחרונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפיקוח על חלקים
מרכזיים בשוק התקשורת הישראלי. נתניהו, המחזיק גם בתיק התקשורת, הוא "השר
הממונה" על רשות השידור )הנמצאת בהליכי פירוק מאז 2014(, על הרשות השנייה
לטלוויזיה ולרדיו ועל המועצה לשידורי כבלים ולוויין. כוחו התקשורתי יונק גם
מהעובדה שהיומון "ישראל היום", בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בישראל, הוא
בבעלות מקורבו שלדון אדלסון. בניגוד לחששות שהובעו בעבר, לא מנע נתניהו ב-2015
את הענקת רישיון השידור לערוץ 10 ל-15 שנה, אך המהלכים שהחלו ביוזמתו בממשלה
הנוכחית לרפורמה מקיפה בשוק השידורים מעוררים חששות בשל עומק מעורבותו
הפעילה.
לצד נושאים אלה מובאות בעמודים הבאים גם סקירות נרחבות ומעודכנות על נושאים
ספציפיים בתחום התקשורת. ביניהם: מחקר המבקש להשיב על השאלה אם התקשורת
היא אכן "שמאלנית" כפי שנטען נגדה, הדפוסים של צריכת המדיה על ידי צעירים ועוד.
פרק מיוחד מוקדש לשרטוט תמונת מצב של הספר הדיגיטלי בישראל ב-2015.
מבוא
דוח שנתי | התקשורת בישראל 2015
7
אנו מקווים שדוח זה, המאגד בין דפיו מידע וניתוחים על התקשורת בישראל בשנת
2015, ישמש כמו ארבע המהדורות שקדמו לו מקור מידע וכלי עזר יעיל לחוקרים,
מרצים וסטודנטים, ולכל המתעניינים בזירה התקשורתית. נשמח לקבל תגובות והערות
קוראים.
גם השנה נעזרנו רבות בהכנת הדוח בשיתוף הפעולה עם קבוצת יפעת, ואנו מבקשים
להביע כאן את תודתנו לעובדי החברה, ובראשם לרביב טל, מנכ"ל Vigo ולשחר גור
מנהל יפעת מחקרי מדיה. תודה גם לאיתן כסיף, יונתן שלם וואל שפיצר מחברת קנטאר
מדיה מחקרי TGI, שהעמידו לרשותנו נתונים מהסקרים המקיפים שעורכת החברה.
תודות לאפי ליניאל, ד"ר טלי תאני-הררי, פרופ' צבי רייך ושרית סמבול על הערותיהם
המועילות, לרחלי לביא על העריכה הלשונית, ולחן גלעד, עידן כתר, שני טוריאל, טל
כהן, רעות שכטר, גילית עמר, נוי הלל, שיר ארזואן, לירן גורלי, הילה סמיט ובמיוחד
לרעות אברהמי ונטע וגשל-יעקב על הסיוע באיסוף החומרים ובניתוחם, ובהכנת
הפרקים השונים לפרסום. (131 עמ')
05/04/2016
| רפי מן, אזי לב-און
●
אוניברסיטת אריאל בשומרון
|
|
תאריך:
|
05/04/2016
|
|
|
עודכן:
|
05/04/2016
|
|
עידן יוסף
|
התקשורת פחות שמאלנית משחושבים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
תבחינים שגויים
|
6/04/16 00:10
|
|
ח"כ נורית קורן (ליכוד), חברת הוועדה למינוי שופטים, אומרת (יום ג', 5.4.16) ששופט צריך לפרש את החוק לפי כוונת המחוקק, ולא לתת פירוש משלו לכוונה זו. "יש נושאים שמראש בית משפט צריך לומר: אני לא דן בהם, יש ממשלה שנבחרה על דעת הרוב, היא צריכה ליישם את המדיניות שלה. הביקורת השיפוטית צריכה להיות במינון נמוך יותר". היא דיברה בכנס לשכת עורכי הדין.
|
|
|
היום לפני 64 שנים, נולד בירושלים צבי זילברטל, לימים שופט בית המשפט העליון ממנו יפרוש בעוד שנה מהיום.
|
|
|
אלי גבאי, בעלי חברת הנדל"ן אליתמר, חשוד בעבירות מרמה וניירות ערך. מחלקת חקירות ומודיעין ברשות ניירות ערך העבירה (יום ג', 5.4.16) את התיק בעניינו לפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).
|
|
|
"הפקיד אינו צריך להתיירא מהיועץ המשפטי, אלא לפעול בגדרי הדין". כך אומר (יום ג', 5.4.16) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, בדברו בכנס לשכת עורכי הדין.
|
|
|
בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא הבוקר (יום ג', 5.4.16) צו עיכוב יציאה שלישי מהארץ נגד ענבל אור. זהו הצו השלישי מסוג זה, שרשויות החוק מוציאות נגד אור בשבועות האחרונים. בית משפט השלום בתל אביב הוציא נגדה צו עיכוב יציאה ב-23 בפברואר, ורשות האכיפה וההגירה הוציאה נגדה צו דומה ב-16 במרס.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
הפרופסור שקמה ברסלר חזרה הלילה למקומה בראש ההפגנות לאחר ראיון שהעניקה שלשום לטלוויזיה איננו עקורים בארצנו, אמרה ברסלר שהיא שילוב של מדע ואהבת הארץ, מכון ויצמן ועמק יזרעאל
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
ביקורתו הפומבית של יו"ר המחנה ה"ממלכתי" על ניהול המלחמה פוגעת במלחמה ובלוחמים כאשר בשל שיקולים פוליטיים הוא מאיים להפיל את הממשלה. על גנץ להתאחד מאחורי העם, להילחם עד הניצחון ולא ל...
|
|
|
רון בריימן
תשובה ציונית הולמת ומתבקשת מול "בית הדין" האנטישמי בהאג היא הצטרפות של כל הכוחות הציוניים לממשלת חירום, מיאיר לפיד ועד איתמר בן-גביר לשם כך על כולם לגזור על עצמם איפוק ואחריות
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|