אישה שעסקה בייבוא עובדים ונחשדה בפעילות בלתי חוקית בנושא זה, השתמשה בידע ובניסיון שרכשה כדי להבריח את בתה מישראל - קובע בית הדין הרבני האיזורי באשדוד, בפסק דין על אירוע שלדברי הדיינים הוא חסר תקדים בחומרתו.

בני הזוג התחתנו בשנת 2000, בתם נולדה כעבור שנה והם התגרשו בשנת 2004. הדיינים הרב מיכאל צדוק, הרב אלימלך וסרמן והרב אריאל שוייצר מתארים על פני עמודים רבים כיצד הבריחה האישה את הבת מישראל - תחילה במארס 2010 ולאחר מכן בינואר 2015, כאשר לכל אורך התקופה היא מונעת מהאב לראות את בתו ומסיתה אותה נגדו.

בשנת 2010 התחתנה האם בקנזס עם נוצרי והשניים פתחו כעבור שנים בהליכים לאימוץ הבת, תוך התעלמות מוחלטת מקיומו של האב הביולוגי. ההליכים נמשכו למרות שבית הדין הורה לאישה להפסיק אותם ואף הושלמו במהירות, אך מאוחר יותר קבע היועץ המשפטי לממשלה, כי אין לאימוץ תוקף בישראל. לפיכך, רשאי היה בית הדין הרבני להמשיך ולדון בנושא, ובתביעתו הנואשת של האב להשיב לו את בתו.


"הפרה נורמות מוסריות בסיסיות"


הדיינים אומרים (17.3.16): "בית הדין והגופים האחרים השותפים למהלך העניינים בתיק זה, אינם זוכרים ולו מקרה אחד הדומה בחומרתו למקרה שלפנינו. הנתבעת רמסה ורומסת ברגל גסה לא רק את החלטות בית הדין ומוסדות שיפוטיים אחרים ואת חוקי מדינת ישראל, אלא גם הפרה נורמות מוסריות בסיסיות.

"מדובר אם שהרחיקה את ילדתה מאביה הביולוגי והבריחה אותה לחו"ל פעמיים תוך נקיטת אמצעים בלתי חוקיים, ובכך גרמה בכוונת מכוון לנתק מוחלט של הבת מאביה ולניכור הורי. לא זו בלבד אלא אף זו - הנתבעת מנסה כעת לקבוע כעובדה מוגמרת, וכביכול חוקית, שהאב הביולוגי אינו עוד אביה של הקטינה.

"לפנינו אישה שאינה בוחלת בשום אמצעי, חוקי ושאינו חוקי, כדי למלא את שיגיונותיה, ומתנהלת בעולם משלה, עולם שאין בו דין ואין בו דיין, שאין קיימים בו החוק והצדק, ושאין צריך להתחשב בו ברצון או ברגשות אחרים מלבד רצונה ורגשותיה. שרשרת מעשיה המתפרשת לאורך שנים ארוכות מעלה תהייה ממשית על אודות יכולותיה לשמש אם מיטיבה לבתה".

בית הדין קובע, כי מדובר ב"החזקה בלתי חוקית של הקטינה, אזרחית מדינת ישראל, בניגוד לרצון אביה הטבעי והחוקי". לדברי הדיינים, "לא נטעה אם נאמר כי האם השתמשה בידיעותיה ובניסיונה במסגרת תפקידה ליבוא עובדים זרים לארץ, תפקיד בו נחשדה בתעלולים מעין אלו בעיני רשויות החוק, ויישמה אותם כלפי בתה שלה".

בית הדין שב וקבע, כי על האישה לשלם 50,000 שקל לאוצר המדינה, ועוד 1,000 שקל לכל חודש - מאז מאי 2015 - בו אין היא מחזירה ארצה את הילדה. בית הדין מציין, כי תגובתה של האישה על אותה החלטה הייתה להגיש תלונה ל-FBI נגד האב ונגד הדיינים.


"ישראל היא שהפרה את החוק"


לבסוף מצטטים הדיינים את התפארותה של האישה במעלליה: "האם לא תשלם שום קנס על הצלתה המופלאה של בתה מיד שוביה, ומודה לאל פודה שבויים שהיה בעזרתה, וחילץ את הילדה מציפורני האב הביולוגי אשר קיבל סיוע מביה"ד הרבני. לאם אין רכוש ונכסים בישראל או בארה"ב, ואין דרך לממשלת ישראל לשדוד ממנה בכפייה ולו פרוטה שחוקה".

בהזדמנות אחרת כתבה האישה לעורך דינה: "אין להם יותר שמץ לגיטימציה בעיני, אני לא קוראת יותר את ההחלטות שלהם. שיתדיינו בינם לבין עצמם ושיחליטו בינם לבין עצמם מה שהם רוצים. שיבושם להם, זה לא מעניין אותי... אל תבזבז עליהם עוד זמן. הם יכולים לתת כל פסק דין שהם רוצים נגדי ויהיה לו את הערך של הנייר שעליו הוא הודפס".

האישה אף התראיינה בפברואר 2015 לעיתון Morning Sun ואמרה: "הצלחתי באורח נס להוציא אותה משדה התעופה המאובטח ביותר בעולם מבלי שאף אחד יראה אותה... ד' אמרה שברור לה שבדרך בה הוציאה את א' היא הפרה את החוק הישראלי ולא תוכל לשוב יותר לישראל, אך לאחר השהייה הארוכה והמתישה לא אכפת לה... ישראל היא שהפרה את החוק לא אנחנו".

את האב מייצגות עוה"ד שירה קופמן ולילך זריהן, ואת האם - עו"ד עדיאל מליץ.