היהלומן מאיר יעקובוב תובע (18.4.16) מבורסת היהלומים 3.6 מיליון שקל, בטענה שאפשרה לנוכל לפעול בשטחה ולגרום לו נזקים כבדים.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נאמר, כי הבורסה אפשרה לאותו אדם להיכנס לתחומה כקניין או עוסק, למרות שידעה על עברו. לטענת יעקובוב, אותו נוכל הפיל אותו בפח וכעת יהלומנים אחרים תובעים ממנו תשלום בגין עסקה שיזם הנוכל.
לדברי יעקובוב, ביוני 2013 פנו אליו אדם בשם נחשונוב ואחרים, וביקש לשתפו בעסקה ביהלום "צבעוני" שלטענת נחשונוב היה שווה למעלה ממיליון דולר. השותפים ביקשו ממנו למסור להם שני צ'קים בסכום כולל של 300,000 דולר כערבון תמורת האבן, והוא נענה להם. אולם לאחר שנחשונוב - שהוצג כבעלי האבן - נעלם, הודיע יעקובוב למקבלי הצ'קים שלא יפרע אותם - אך הם הציגו אותם לפרעון.
לאחר שיעקובוב הורה לבנק שלא לפרוע את הצ'קים, תבעו אותו השותפים במוסד הבוררות של הבורסה, אשר חייב אותו לשלם את תמורתם. מאחר שלא יכול היה לעמוד בתשלום, הוא הוצא מאולם המסחר ותקופה ארוכה נאסר עליו להיכנס לבורסה. ערעורו התקבל ופסק הבוררות בוטל, ולדברי יעקובוב - הבורסה יודעת שמדובר היה בתרגיל עוקץ, שכן היה ניסיון לבצעו במקביל על יהלומן אחר.
לדברי יעקובוב, באמצעות עו"ד עזרא גולדמן, הבורסה והנהלתה התרשלות בכך שהמשיכו לפעול כנגדו אף שהיה ידוע להם, כי המדובר בתרגיל עוקץ. הבורסה הסכימה לנהל את הבוררות נגדו, הוא ממשיך, אך לא פעלה לסילוקו של הנוכל מהמתחם. יעקובוב תולה התנהלות זו בשיקולים זרים של מי מחברי הנהלת הבורסה והמחלקה המשפטית שלה.
אילו הייתה הבורסה עושה מלאכתה נאמנה ולא מתרשלת, נטען בתביעה, היא הייתה מגלה בקלות, כי נגד נחשונוב הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ בגין תרמית וגניבה והייתה מונעת את כניסתו למתחם. לדברי יעקובוב, הוא מסר לנחשונוב יהלומים בשווי 528,000 דולר ולא קיבל את תמורתם, וכן שילם 840,000 שקל כדי להסיר צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא נגד נחשנוב. לדבריו, כל אלו גרמו לקריסת עסקיו. טרם הוגש כתב הגנה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
