הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
חדשות
ראשי  /   דת ומסורת  חקיקה  משפט    |  שתף:    |    |    |  
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 ד"ר י. וינרוט ושות', משרד עורכי דין
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 מושקט יורם
 מנחם אברהם
 שוב צבי
 פרסום לבעלי מקצועות חופשיים
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
בלוני אשליות מדיניות באוויר
20/05/2016   |   טובה ספרא
 
 
 
סיוט בדה-גול
19/05/2016   |   איתמר לוין, אריאל י. לוין
 
 
 
מר שנבל, הירגע
19/05/2016   |   רפי לאופרט
 
 
 
הנשים של ג'ייק כמשענת נפשית
19/05/2016   |   עליס בליטנטל
 
 
 
שלי-ליזם
19/05/2016   |   אפרים הלפרין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
ח"כ ניסן סלומינסקי:
"אם יש לקונה במשפט, נלך לפי העברי"
מאת: עידן יוסף  |    |  תגובות
כנס המשפט העברי

פרופ' ידידיה שטרן בכינוס בנושא המשפט העברי: "אין תגובה הלכתית מספקת לציונות. מה ייעשה אם ראש ממשלה אוכל חזיר, נשמעים לו או לא?"

▪  ▪  ▪
ח"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, אומר כי יש הבדלים גדולים בצורת השפיטה בין המשפט העברי למשפט הישראלי. בכינוס (יום ב', 16.5.16) שעסק במשפט העברי, השיב לשאלה בדבר מקומו של המשפט העברי בזמננו, אמר סלומינסקי כי במשפט העברי השופט הוא מרכז העניין, הוא צריך להיות בקיא יותר מעורכי הדין, הוא זה ששואל, מקדם ומוביל.

"אם יש לקונה במשפט - נלך למשפט העברי" אמר סלומינסקי. הוא המשיך ואמר כי לא ניתן לחייב שופט לפנות למשפט העברי, ועל כן יש להנגיש את המשפט העברי לשופטים באמצעות הקמת מכון מחקר שיעניק חוות דעת לשופטים על-פי פנייתם. "יש שופטים הבקיאים במשפט העברי, אך רוב השופטים לא משתמשים בו כי הוא זר להם ועל כן גם מפחיד אותם".

פרופ' ידידיה שטרן, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וסגן יו"ר המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר שיש בישראל רתיעה מכל דבר הקשור במשפט עברי. אבל גם ההפך נכון - אין תגובה הלכתית מספקת לציונות. "מה ייעשה אם ראש ממשלה אוכל חזיר, נשמעים לו או לא? איך מחנכים ילדים לאור המורכבות הזו?" שאל. לדבריו, אנו צריכים ליצור מצב שהשילוב בין השניים יהיה תרבותי ולא דתי, מידות וערכים ולא נורמות, ומקובל על כל הצדדים וכולם יחושו שהרוויחו ממנו.

ד"ר יעקב חבה, סגן דיקן והמנחה האקדמי של הכינוס אמר כי הוא מזדהה עם הרצון של הצעת החוק להגביר את השימוש במשפט העברי, אך יש להיזהר מכפיית המשפט העברי על שופטים, שכן הדבר עלול ליצור התנגדות ולהוביל לכך שהנזק יגבר על התועלת., כן הבהיר כי במקביל להצעת החוק, יש להשקיע בפיתוח מערכת בתי הדין הפרטיים לממונות כדי שהמערכת המהווה אלטרנטיבה לבתי המשפט, תהיה מסודרת יותר ואחידה ותיתן שירות הולם לכל החפצים בה.

בהתייחסו להצעת החוק, אמר סלומינסקי כי יש לעבוד בכל המישורים. בחלק המעשי - יש להרבות ולחזק גופים שיעסקו במחקר בנושא ויש לתת לכך גם ביטוי ממלכתי בהקמת מכון ממשלתי ובתקצוב הגופים האלה.

פרופ' שטרן חלק על דעתו ואמר כי אנחנו לא רוצים דת אלא עקרונות מהמשפט העברי, וכי על הצעת החוק לקבוע כי השופטים אינם חייבים לפסוק על-פי המשפט העברי, אלא רשאים לעשות כן, אולם "בכל מקרה של לקונה חייבים להיוועץ במשפט העברי. איזון שכזה ניתן לסבול וניתן להשיגו", אמר.

ד"ר חבה העלה חשש כי אם יהיה מאבק פוליטי מסביב לחוק, גם מי שתמך בפתיחות ישנה את עמדותיו.

הרב עדו רכניץ, ממכון משפטי ארץ, בית הדין 'ארץ חמדה גזית', אמר כי החוק חייב להגיע על-רקע של תהליך לגיטימציה ציבורית, ובישראל אין רוב שרוצה משפט עברי.

את הכינוס "משפט עברי באתגרי הזמן" ביוזמת הקליניקה לסיוע אזרחי בפקולטה למשפטים של בר-אילן פתח פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים באומרו כי כינוס זה עומד בליבת הפעילות של הפקולטה ובבסיס הסיבה לקיומה. מערכות משפט יש רבות בעולם אך רק מדינת ישראל לקחה על עצמה להיות בין שתי הזהויות, היהודית והדמוקרטית. בשנים האחרונות היה מובן מאליו שישראל הינה גם יהודית וגם דמוקרטית, אך השילוב הפך למשא כבד מאוד ואנשים רבים חושבים שהנוסחה היא יותר יהודית ופחות דמוקרטית ולהפך.

עמיטל בראלי, מנכ"ל פורום חותם, התייחס ליום ירושלים ככזה שמבטא את התוכן והעומק הפנימי: "ארגון חותם לוקח על עצמו את היהדות על סדר היום", אמר והוסיף כי חוק זה מקדם ולו במעט את נושא המשפט העברי.

ד"ר שפרה מישלוב, מנחת הכנס, ומנהלת הקליניקה לסיוע אזרחי על-פי המשפט העברי, ציינה כי מראשית הקמת המדינה, עת הוחלט שלא לאמץ את המשפט העברי כמשפט הנוהג, מתחבטת הציבוריות הישראלית בשאלה מה המקום הראוי שעל המקורות המשפטיים ההלכתיים היהודים לתפוס בתהליך פיתוח ויישום המשפט בישראל. מטרת הכנס הייתה להעמיק בשאלה זו ובאופן שבו היא מתבטאת בחילוקי הדעות סביב הצעת החוק.

כן ציינה כי הקליניקה חרתה על דגלה את החזון להנכיח באופן משמעותי את ההלכה והמשפט העברי בעולם המשפט בן ימינו, הן כמערכת משפטית עצמאית מפותחת ועדכנית הנותנת שירות נגיש וראוי לכל החפצים בה, והן כמשפט חי ונושם אשר משפיע על עיצוב החוק והפסיקה הישראלים ותורם לעולם המחקר המשפטי הכללי.

תאריך:  18/05/2016   |   עודכן:  18/05/2016
עידן יוסף

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
ועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר המליצה להכניס לראשונה את כל מחירי הפירות והירקות הבסיסיים בפיקוח שיקבע לפי פרק ז' לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. על-פי ההמלצה, רשתות השיווק, הסיטונאים הגדולים ועוסקים נוספים בתחום, יחויבו לדווח את נתוני הרווחיות על פירות וירקות למפקח על המחירים. הוועדה תצא לשימוע שלאחריו יגובש הצו שיובא לחתימת השרים בזמן הקרוב. המהלך צפוי לאפשר לוועדה לנתח בצורה מעמיקה את סוגיית פערי התיווך בשוק הפירות והירקות.
18/05/2016  |  עידן יוסף  |  חדשות
בכינוס מצפה אילן הציג (יום ג', 17.5.16) המשרד להגנת הסביבה בהרחבה תוכנית הפעולה הבין-משרדית לטיפול במפגעי המפחמות, ונענו שאלות ראשי העיריות והמועצות באזור והציבור, המנהל האזרחי והצבא.
18/05/2016  |  עידן יוסף  |  חדשות
איש העסקים לב לבייב מרים ידיים ומכניס את אפריקה ישראל להסדר חוב שני. כפי שפורסם ב"גלובס" בתקופה האחרונה ההחרפה במשבר ברוסיה הביאה את הבנק הרוסי שהלווה כסף לאפי פיתוח לשלוח מכתב לחברה כי החברה מפרה את התחייבויותיה ולכן בכוונתו להעמיד את ההלוואות שנתן לה לפירעון מידי.
18/05/2016  |  ניצן כהן  |  חדשות
ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך (יום ג', 17.5.16) על דבריו של נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי שקרא לישראל לחדש את התהליך המדיני עם הפלשתינים ולהגיע להסכם עימם.
17/05/2016  |  עידן יוסף  |  חדשות
משרד החינוך פותח (יום ג', 17.5.16) בהליך היוועצות שמטרתו גיבוש ה"תמונה החינוכית" הכוללת נתונים ומדדים על ההישגים הערכיים והלימודיים בבתי הספר העל יסודיים. במשרד סבורים כי ה"תמונה החינוכית" תשקף בצורה הולמת יותר את מגוון העשייה בבתי הספר. זאת, בנוסף לעובדה שבמסגרת רפורמת ה"למידה המשמעותית" הורחבו ומוסדו בתוך בתי הספר פעילויות חינוכיות ערכיות אשר מהוות כיום חלק בלתי נפרד מתעודת הבגרות של התלמיד.
17/05/2016  |  עידן יוסף  |  חדשות

פורומים
דת ומסורת
חקיקה
משפט
ברחבי הרשת
כתבות שיווקיות
צוות חדשות עולם
טסים או מתחילים לחפש עבודה?
צוות חדשות עולם
עוברים דירה? טיפים שיעזרו לכם לעבור בקלות
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |