|
גם קנסות מינהליים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הענישה על עבירות בנייה תוחמר במידה ניכרת, תוך דגש על ענישה כלכלית. בתי המשפט לא יוכלו לדחות ביצוע של צווי הריסה, אלא במקרים מיוחדים. אלו שניים מהעקרונות המרכזיים בתזכיר חוק שהפיץ משרד המשפטים (יום ה', 30.6.16), למאבק במכת המדינה של הבנייה הבלתי-חוקית.
התזכיר מבוסס על המלצות הצוות בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לעניינים אזרחיים, עו"ד ארז קמיניץ, אשר אושרו לפני שבועיים בידי הממשלה. באותה החלטה הורתה הממשלה למשרדי המשפטים והאוצר לבצע את תיקוני החקיקה הדרושים.
על-פי ההצעה, העונש המירבי על בנייה ושימוש ללא היתר יהיה שלוש שנות מאסר (במקום שנתיים כיום), הקנס המירבי יהיה 226,000 שקל והקנס היומי על הפרות מתמשכות יהיה 1,400 שקל. בתי המשפט גם יוכלו לקנוס את העבריינים בשיעור האגרות והמיסים שהיה עליהם לשלם, אילו היה מבקשים ומקבלים היתרי בנייה. האמצעי הכספי העיקרי המוצע הוא קנס בגובה כפליים משוויו של המבנה הבלתי-חוקי, או כפליים ההפרש בין שווי הקרקע בייעודה המקורי לבין השווי לאחר הבנייה עליה.
העונש המירבי על אי-קיום צו הריסה יוכפל לשנתיים.
התזכיר גם מחמיר את הענישה על תאגידים, שכן חלק ניכר מעבירות הבנייה מבוצעות בידיהם: הקנס המירבי לתאגיד יעמוד על קרוב למיליון שקל. החוק המתוקן גם יקבע חזקה לפי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו למנוע עבירות בנייה בידי התאגיד, ועליו יהיה הנטל להוכיח שפעל למניעת ביצוע העבירות (בדומה לחקיקה בתחומי המס, התאגידים ואיכות הסביבה). עוד ייקבע עונש מירבי של שלוש שנות מאסר לבעלי תפקידים במוסדות תכנון, אשר יטלו חלק באישור תוכניות בנייה בלתי חוקיות.
סעיף מרכזי בתזכיר מבקש להפסיק את המצב הנוכחי, בו בתי המשפט נותנים שוב ושוב דחיות לביצוע צווי הריסה, בהסתמך על הצהרות העבריינים לפיהן הם פועלים להסדרה בדיעבד. על-פי השינוי המוצע, ברירת המחדל תהיה הריסה בתוך 30 יום, ובית המשפט יוכל להאריך את המועד רק מטעמים מיוחדים ורק אם המבנה אינו מסוכן. בית המשפט יהיה רשאי להתנות את הדחייה בהפקדת ערבויות כספיות לביצוע הצו במועד הנדחה ובתנאים נוספים.
אם העבריין לא יהרוס את המבנה במועד, תוכל הרשות הרלוונטית לעשות זאת בעצמה ולחייב אותו בהוצאות. כמו-כן, ניתן יהיה להוציא צו הריסה גם בלא הרשעה, אם לדעת התובע אין עניין לציבור בהעמדה לדין פלילי, אך יש עניין בהריסה. התזכיר גם מציע להחיל על עבירות הבנייה את חוק העבירות המינהליות, כך שניתן יהיה להטיל עליהן גם קנסות מינהליים.
סעיפים נוספים בתזכיר עוסקים בסמכויות הארציות והמקומיות בתחום האכיפה. משרד המשפטים מציע, שרשות מקומית תקבל סמכות לפעול בתחום - בהסמכה משר האוצר - רק לאחר שמשרד האוצר יקבע שהיא מסוגלת לנהל אכיפה יעילה ומקצועית. במקביל, היחידה הארצית לאכיפת דיני מקרקעין תוכל ליטול את סמכויות מוועדה מקומית, אם תקבע שאינה ממלאת כיאות את תפקידה בתחום זה. הוועדות המקומיות יחויבו להעביר ליחידה הארצית דיווח חודשי על העבירות ועל פעולות האכיפה. תוך שנה מכניסת החוק לתוקף יערכו הוועדות המקומיות סקר מקיף של הבנייה הבלתי-חוקית ויעדכנו אותו מדי חמש שנים.