"קיים פער משמעותי ביותר ומטריד למדי, בין השיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונותיהם של אזרחים על אלימות שוטרים, לעומת השיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במצב ההפוך שבו נטען לאלימות אזרחים כלפי שוטרים", אומרת הסניגוריה הציבורית (יום א', 4.9.16) בדוח השנתי שלה. בשנת 2015 נפתחו 2,425 תיקים נגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטר, ו-1,451 תיקים נוספים בגין תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות.

לעומת זאת, תלונות רבות המוגשות למח"ש אינן נחקרות. למעשה, חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה. בשנה שעברה ערכה מח"ש חקירה ב-640 תיקים בלבד, כאשר ב-1,817 תלונות נוספות לא נערכה כלל חקירה או שנערכה בדיקה ראשונית (שטיבה לא הוברר) שלא הבשילה כדי חקירה של ממש. מתוך תלונות אלה, ב-102 תיקים הוחלט על העמדת השוטרים לדין פלילי, וב-85 תיקים הוחלט או הומלץ על העמדתם לדין משמעתי.

הסניגוריה העבירה אשתקד למח"ש 304 תלונות שעניינן טענות לאלימות שוטרים. 182 תלונות נגנזו מעילות שונות (מרביתן מבלי שהתקיימה כלל חקירה), ורק בשש תלונות התקיימה חקירה אשר בסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי. הסניגוריה סבורה, כי יש צורך בטיפול מערכתי יסודי ומקיף בהתמודדות עם מקרים של אלימות פסולה מצד שוטרים כלפי אזרחים.

"הרושם המצטבר בסניגוריה הציבורית הוא שכאשר מדובר בתלונות הנוגעות לאלימות משטרתית, שיעור התלונות שנחקרו וכן שיעור התלונות שהסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי הוא נמוך מהממוצע הכללי. הסניגוריה הציבורית מבינה את הקשיים שיכולים להיות כרוכים בבירור שכזה, ואולם יש להיזהר ממסר בעייתי כפול שעלול לעבור כתוצאה מאי מיצוי החקירה.

"באותם מקרים בהם אכן הייתה אלימות משטרתית, המסר לשוטר שהיה מעורב באותה אלימות ולא ננקט נגדו כל הליך עלול להיות, שהדבר לא נתפס כחמור ושהוא יכול להמשיך לנהוג באלימות. מבחינתו של האזרח שננקטה נגדו אלימות, הדבר יכול להביא לאובדן האמון במשטרה ובמערכות השלטון", אומרת הסניגוריה.