הכנסת מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירות נגד הגבלת שכר הבכירים בבנקים ובחברות הביטוח, אם כי אינה מביעה דעה בבקשת איגוד הבנקים לסעדים פרשניים שיצמצמו את תחולת החוק. בג"ץ ידון בעתירות (יום ד', 7.9.16) בהרכב מורחב בראשות הנשיאה
מרים נאור.
על-פי החוק, השכר המירבי בבנקים ובחברות הביטוח לא יעלה על-פי 35 משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר. בחישוב על-פי שכר המינימום, מדובר בתקרה של 2.6 מיליון שקל בשנה (עלות שכר). שכר שיעלה על תקרה זו, לא יוכר לחברה כהוצאה לצורכי מס. בג"ץ הורה למדינה ולכנסת לנמק מדוע לא יבוטלו מגבלות אלו.
איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח עתרו לבג"ץ נגד המגבלה, בין היתר בנימוק שהליך החקיקה שלה היה חפוז ושהיא תגרום לפרישה של בכירים רבים. חששות דומים העלו המפקחת על הבנקים והמפקחת על הביטוח.
לגבי ליבת העתירות אומרת הכנסת, כי המחוקק החליט פה אחד "להעדיף גישה חברתית המבוססת על התנגדות עקרונית
לחוסר השוויון הגלום בפערי השכר העצומים הקיימים במערכת הפיננסית, ולהעדיף ערכים של שוויון וסולידריות על פני ערכים של אי-התערבות בשוק והסתמכות על כוחו של השוק החופשי
להסדיר את עצמו". זכותם של הבנקים וחברות הביטוח לחלוק על גישה זו, אך אין היא הופכת את החוק לבלתי חוקתי - טוענת הכנסת.
הכנסת מוסיפה: "המלל הרב המובא בשתי העתירות אינו יכול להסתיר את העובדה הפשוטה כי הפגיעה בזכויות חוקתיות הגלומה בחוק הנדון מצומצמת למדי, חלה על מספר מצומצם יחסית של בכירים, ובוודאי שאין בה אותה 'פגיעה קשה', 'ברורה ודרמטית' או 'קיצונית ופוגענית באופן חסר תקדים', שלה טוענים העותרים". להערכת הכנסת, מדובר לכל היותר בכמה עשרות עובדים בכל מוסד פיננסי - פרומילים מכלל העובדים בהם.
טענה מרכזית נוספת של הכנסת היא, שגם הממשלה ביקשה להטיל מגבלות על שכר הבכירים, בכך שהוצאה של למעלה מ-3.5 מיליון שקל בשנה לא תוכר לצורכי מס למוסדות הפיננסיים. הכנסת בחרה במסלול אחר, אך אין יסוד לטענה כאילו היא ביצעה מחטף בניגוד לעמדת הממשלה, נטען בתגובתה. לדעת הכנסת, אופיו הייחודי של המגזר הפיננסי, הבא לידי ביטוי בפיקוח הרב עליו, מצדיק התערבות ייחודית בשכרם של בכיריו, ומדובר בהתערבות מידתית העומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוקי היסוד. את תגובת הכנסת הגיש עו"ד גור בליי.
