מס היסף על בעלי הכנסות גבוהות יגדל ל-3%, המס על הכנסות מהימורים יעלה ל-35% ואילו חברות היי-טק בכלל וחברות בינלאומיות בפרט יקבלו הטבות מס משמעותיות. אלו הם כמה מן הצעדים הכלולים בחוק ההסדרים, לפי תזכירי חוק שהפיץ משרד האוצר (יום ג', 6.9.16). לצד זאת מתברר, כי הגידול החד בתקציב המדינה בשנת 2017, יהווה את הבסיס לתקציבי המדינה משנת 2020 ואילך.
האוצר מציע הטבות מס ניכרות למפעלי היי-טק ולחברות טכנולוגיה בינלאומיות - במקביל לצעדים שנועדו לגבות מיסים בישראל מחברות אלו. על-פי ההצעה, "מפעל מועדף טכנולוגי" ישלם מס חברות של 12% בלבד על הכנסותיו מקניין רוחני, לעומת שיעור רגיל של 24%. התנאים להגדרה כמפעל כזה יכללו בין היתר את היקף הוצאות המו"פ ומספר העובדים בו. "מפעל מועדף מיוחד טכנולוגי" ישלם מס של 6%; מדובר במפעלים המשתייכים לקבוצות בעלות מחזור שנתי של לפחות 10 מיליארד שקל.
סעיף מרכזי נוסף מפחית בצורה חדה את מס החברות על תשלום דיבידנד לחברת אם זרה, והוא יעמוד מעתה על 4% במקום 20%. עוד יופחת רף הכניסה למעמד של "מפעל מועדף" לצורך קבלת ההטבות לפי "מסלול מועדף מיוחד" בחוק עידוד השקעות הון, והוא יעמוד על הכנסות של מיליארד שקל בשנה (לעומת 1.5 מיליארד שקל כיום). האוצר צופה שכל הצעדים הללו יפחיתו את הכנסות המדינה ב-300 מיליון שקל בשנה, אך שבטווח הארוך יביאו לתוספת הכנסות שלא פורטה.
פרק אחר בחוק ההסדרים עוסק במכון התקנים, ומציע בין היתר לפתוח לתחרות את תחום מתן אישור התאמת מוצרים מיובאים לתקן הישראלי. עוד מוצע, כי המכון יוגבל ביכולתו לאמץ שינויים לתקנים הבינלאומיים, צעד הפוגע בייבוא, וכי כל שינוי כזה יצריך את אישוריהם של ראש הממשלה, שר הכלכלה ושר האוצר.
האוצר גם מציע רפורמה בתחום רישוי העסקים, כדי להקל על פתיחתם של עסקים חדשים ולצמצם את תופעת העסקים הפועלים בלא רישיון. במרכזה: הקמת מכון בקרה לרישוי עסקים, שיקבע תוכנית אחידה שתבטיח רישיון לכל מי שיאמץ אותה. עוד מוצע, שעסקים מסוימים שייקבעו בידי שר הפנים יוכלו להצהיר שהם עומדים בדרישות כיבוי האש ולא יהיה צורך בבדיקה פרטנית שלהם. התזכיר כולל גם הליך מהיר למתן היתר לשימוש בקרקע לצרכים עסקיים, כפוף למגבלות המנויות בו.
התזכירים שהופצו אמש (5.9.16) כוללים גם את הצעתו השנויה במחלוקת של שר האוצר,
משה כחלון, להטלת מס על מחזיקי שלוש דירות מגורים ומעלה. על-פי התזכיר, תוספת ההכנסות למדינה תהיה 800 מיליון שקל, אך לצד זאת תידרש תוספת כוח אדם לרשות המיסים - שעלותה אינה מצוינת בתזכיר.
תזכיר אחר מעלה שוב את שיעור הגרעון המירבי ואת שיעור הגידול בהוצאות הממשלה, וזאת למרות שהתזכיר מדבר על חשיבות השמירה על תוואי ירידת הגרעון. האוצר מסביר את הסטייה מן התוואי (שהפכה להרגל) בצורך ב"עמידה במשברים בטווח הבינוני והארוך ובין צרכי המשק בטווח הקצר". הגרעון בשנתיים הבאות יהיה 2.9% מהתמ"ג, ולאחר מכן מבטיח האוצר להורידו עד ל-1.5% משנת 2023 ואילך.
עוד אומר האוצר כי ההוצאה הממשלתית בשנת 2017 גדולה בהרבה מן החזוי, בין היתר בשל ההסכמים הקואליציוניים, העלייה בתקציב הביטחון ובתקציבים החברתיים ותוספת השקעות בתחום תשתיות התחבורה. לכן, תוכל הממשלה להגדיל את הוצאותיה בשנה הבאה ב-2.4%, ואילו בשנת 2018 יירשם גידול נוסף של 0.4%. עלייה נוספת, ששיעורה לא פורט, צפויה בשנת 2019. בסיס התקציב לשנים 2020 ואילך יהיה תקציב 2017, כך שלמעשה רוב העלייה תישמר לשנים הבאות.
בתחום המיסוי מציע האוצר לקבוע, כי מס היסף יעלה מ-2% ל-3%. משמעות הדבר: מס של 31% מ-239,000 שקל לשנה, מס של 35% עד 497,000 שקל לשנה ומס של 47% על כל שקל נוסף. במקביל, מוצע להפחית את מס החברות מ-25% ל-23% בשתי פעימות של אחוז כל אחת. עוד מוצע שהמס על הכנסות מהימורים יעלה מ-30% ל-35%, בין היתר כדי למתן את הגידול החד בתחום: 80% בשנים 2015-2008.
