ועדת הכספים אישרה (יום ג', 6.9.16) את תקנות שר האוצר לתוכנית חסכון לכל ילד. בהתאם לתוכנית, יפקיד המוסד לביטוח לאומי 50 ש"ח לחודש לכל ילד לחשבון חיסכון ייעודי על שמו. עם הגיעו לגיל 18 יפקיד הביטוח הלאומי 500 ש"ח נוספים, ואם הילד יבחר לדחות את מועד משיכת הכספים עד לגיל 21, יפקיד המוסד 500 ש"ח נוספים במועד הגיעו לגיל 21. המדינה תישא בכל עלויות הניהול עד הגיעו לגיל 21.

על-פי התקנות הכסף יופקד עבור הילדים בקופות גמל להשקעה או בחשבונות בנקים על שמם. הקופות והבנקים המנהלים ייבחרו בתהליך מכרזי שייקדם האוצר. הורים יידרשו לבחור במשך חצי שנה מעת הפעלת התוכנית או מרגע לידת הילד מכאן ואילך, באיזה אפיק הם מעוניינים להפקיד את כספי החיסכון ובכל אפיק הם יידרשו לבחור באיזו קופה או באיזה בנק הכספים יופקדו, מתוך רשימת הגופים שהאוצר יפרסם. אם לא יעשו זאת, המדינה תפנה את הכספים לתוכנית ברירת מחדל בקופת גמל שתיבחר לכך. הגוף שיפקיד את הכספים בפועל יהיה המוסד לביטוח לאומי.

עוד נקבע בתקנות שאושרו, כי תהיה אפשרות של ניוד הכספים בין קופות הגמל ע"י ההורים. בגיל 21 יוכל הילד ולא ההורה להורות על העברת הכספים בין קופות הגמל או מסלולי החיסכון. סכום החיסכון יעודכן מדי שנה ב-1 בינואר בהתאם לעליית המדד.

נושא שהיה נתון במחלוקת בין יו"ר הוועדה גפני לאוצר היה הכללת הבנקים באופציה של ברירת המחדל במקרה שבו הורים לא בוחרים בעצמם באפיק החיסכון בתקופה של חצי שנה וכן התנגדות האוצר לאפשר ניוד של הכספים בין בנקים כפי שהדבר ניתן בין קופות גמל. בעקבות דברי נציגת בנק ישראל, אופק גרנויט, שטענה שיש רגולציה הדוקה על הבנקים גם בנושא ניוד כספים, אמר גפני: "למה הורה לא יכול לנייד את הכספים בין בנקים, בייחוד שבנק ישראל תומך בכך? הגעתם להסכמה שהחיסכון יהיה גם בבנקים אך אמרתם שרק בקופות הגמל ניתן לעשות ניוד, למה? מה אתם מסתירים מאיתנו?".

נציגת אגף שוק ההון באוצר, מיכל היימן: "הרגולציה של אגף שוק ההון על הניוד מאוד מקיפה והדבר לא קיים באותה מידה על הבנקים. בנוסף, מנגנון התשואה שונה מקופות גמל ומתבסס על ריבית ידועה מראש וברגע שלא תיתן ודאות היכולת של הבנקים לתת ריבית טובה לחוסך לא קיימת למעשה".

ח"כ רחל עזריה: "אם אתה רוצה לתת לילד את הריבית הטובה ביותר ואתה מאפשר העברה באמצע בין הבנקים אז אתה חותך לו את הריבית כי שם זה עובד אחרת מקופות הגמל. לבנקים מאוד כדאי שהתינוק ייפתח חשבון בבנק וזו זכותם. אם הבנק לא בברירת מחדל, הוא יכול לצאת בקמפיין ולשכנע את הציבור לבוא אליו. לכן מייצרים את ברירת המחדל הטובה ביותר ושהבנק ייצא בקמפיין לשכנע את הציבור לבוא דווקא אליו".

גפני השיב לה: "דיברת דברי טעם אך לא השתכנעתי. אני כל הזמן מסתכל על ההורים הממוצעים שרמת ההשכלה שלהם לא גבוהה, כי מעמד הביניים ומעלה ידעו מה לעשות. אלו דווקא מהשכבות החלשות עובדים עם הבנק ומולו הם יודעים איך לעבוד ואם יהיה ניוד בין הבנקים הריבית דווקא תעלה".

בסיכום הדיון, חזר גפני על דרישתו לאפשר תוספת מצד ההורים עד 100 שקלים: "אם מתנגדים נחרצות להגדלת התוספת ללא כל הסבר, אזי כל האמירה של האוצר שלנגד עיניו טובת הילדים ועתידם ריקה מתוכן. אם כך הדבר אזי אני נשאר עם חשדותיי שכל הכוונה שלכם הייתה לדחות בהסכם הקואליציוני את ההפקדות ל-2017 ושלא יצטרכו לשלם כסף בפועל, בין השאר בהגדלת קצבאות הילדים".