תרמית בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד) אינה עילה לדחייתה על הסף - קובע (27.9.16) בית המשפט המחוזי בתל אביב.
סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח קובע, כי אם "המבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה - פטור המבטח מחובתו". אולם אומר השופט
חגי ברנר, בחוק הפלת"ד אין סעיף מקביל, ולאור תכליתו הסוציאלית של חוק זה - אין מקום שבית המשפט יקיש מהחוק הראשון לשני.
בית משפט השלום בהרצליה (השופט
יחזקאל הראל) דחה תביעה של אישה נגד חברת הביטוח איילון, שהוגשה לפי חוק הפלת"ד לאחר שנפגעה בתאונת דרכים. האישה ובנה הוליכו שולל את הרופאים שבדקו אותה ואת בית המשפט, כאשר טענו שנגרמה לה בעיקר פגיעה נפשית קשה. ברנר מתאר את התרמית:
"המערערת התחזתה כמי שרתוקה לכיסא גלגלים בפני כל אחד מהמומחים הרפואיים ואף בפני בית המשפט, שעה שלמעשה היא תועדה בעת שהיא נעה בכוחות עצמה, הולכת, חוצה כבישים, עולה לרכבים ויורדת מהם בכוחות עצמה. המערערת אף התחזתה כמי שאינה מסוגלת לדבר כלל ואינה מבינה את הנאמר לה, אלא שהיא תועדה כשהיא מנהלת שיחה עם נהג שאת רכבו עצרה לצורך נסיעה בטרמפ. ברי כי מעשי התחזות אלה נועדו להאדיר את נזקיה ולזכות אותה בפיצוי כספי ניכר, בגין נזק שלא היה ולא נברא".
הראל דחה את התביעה מכוח סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, אך המחוזי קובע כעת שלא היה מקום לשימוש בסעיף זה. עם זאת, המחוזי דחה את ערעורה של האישה בקובעו, כי אין לאפשר לה - כבקשתה - לעבור בדיקה נוספת כדי לקבוע את נזקיה האמיתיים. אין מקום לשידור חוזר עבור מי שפעל בתרמית, אומר ברנר.
המחוזי גם לא התערב בסכום הפיצוי שפסק הראל על הפגיעות הפיזיות המעטות שהוכחו - 14,000 שקל. הראל פסק לחובתה הוצאות בסך 20,000 שקל, כך שבשורה התחתונה היה עליה לשלם לאיילון 6,000 שקל. סגני הנשיא
ישעיהו שנלר ו
קובי ורדי הסכימו עם ברנר. את התובעת ייצג עו"ד יוסף גולדשטיין, ואת איילון - עוה"ד
שלמה ברקוביץ ולירן שטיין.