|
|
אודי בר עוז [צילום: חן דמארי]
|
|
|
|
|
"שנת 2016 מסתמנת כשנת שיא בפעילות האווירית בנתב"ג, עם צפי של 127,200 תנועות בינלאומיות ופנים ארציות ו-17.8 מיליון נוסעים, זאת לעומת 118,818 תנועות ו-16.9 מיליון נוסעים בשנת 2015. במספר מועדים בשנה החולפת, במהלך ימי הקיץ והחגים, פעלו בשדה למעלה מ-500 תנועות ביום, עם שיאים של בין 30-40 תנועות מטוסים בשעה אחת", כך אמר אודי בר עוז, סמנכ"ל מבצעים ברשות שדות התעופה בכנס הבינלאומי השנתי לתעופה האזרחית במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, רשות התעופה האזרחית (רת"א) ורשות שדות התעופה (רש"ת).
בר עוז סקר את הנעשה בתחום התשתיות האוויריות והקרקעיות והציג את התוכניות העתידיות של רש"ת: "התשתיות הקרקעיות בנתב"ג נמצאות בתהליכי חידוש ושיפוץ מתמידים: שיפוץ צומת המסלולים 08-12 שתסתיים מחר, כאשר התנועות האוויריות פועלות על מסלול רק על מסלול 21; הסתיים תוספת רחבות חנייה למטוסים ב-East (צמוד התמך המזרחי); הכשרת רחבת החנייה A למטוסים שעתידה להסתיים בסוף 2017 וסיום בניית הזרוע הרביעית - זרוע E כולל שרוולים כפולים למטוסים רחבי גוף וכן ההכנות להפעלה מלאה של תהליכי נוסע יוצא מלא מטרמינל 1 שצפויה לקיץ 2017. מבט דרומה מראה את תנופת הפיתוח של רש"ת, שפועלת לסיום תהליכי הבנייה של שדה התעופה החדש - רמון, אשר עתיד להיות מוכן בקיץ שנה הבאה.
ניתן להיות אופטימיים לגבי נפחי הפעילות הצפויים בשדה עם הפעלתו, אם נסתכל על הגידול בתנועה האווירית של טיסות בינלאומיות לעובדה בנוסף על טיסות הפנים-ארציות לאילת. אנו מתקדמים בהליכי התיאום עם ירדן, תכנון אישור ופרסום תהליכי ההמראה והנחיתה בשדה וכן הוחלט על התקנת ILS (מערכת לנחיתה באמצעות מכשירים) בנוסף למסלול 01 גם למסלול 19 ועל התקנת תאורת-אמצע מסלול.
רש"ת עוסקת בפיתוח השדות הקיימים במקביל להכשרה של שדות תעופה חדשים. שדה התעופה בראש פינה, ששופץ לאחרונה במיליוני שקלים, נמצא בתהליך הגשת תוכנית תשתית לאומית (תת"ל 75) עם לו"ז משוער לאישור ברבעון השני של שנת 2018. גם שדה התעופה בחיפה נמצא בתהליך הגשת תוכנית (תת"ל 80) בלו"ז דומה. רש"ת סיימה בחיפה סלילת רחבות חנייה חדשות למטוסים וסיימה לפתח ולפרסם נהלי עזיבה והצטרפות חדשים לטיסות בינלאומית פרטיות ומסחריות, כגון TUS Airways שמבצעת החל מ-2016 טיסות רבות מהשדה ואליו ליעדים בקפריסין. שדה התעופה בהרצליה, שהעתיד לגביו נמצא בהליכים משפטיים מתמשכים, נמצא בהליכי תכנון לקראת הגשת תוכנית זמנית למועצה הארצית לתכנון ובנייה. במקביל, פועלת רש"ת למציאת חלופה לשדה, שעתידה להיות מוצעת עד סוף השנה הנוכחית.
בשנת 2034 אזור אסיה פסיפיק - בראש התנועה האווירית
גד רגב, ראש אגף מטה ברת"א פירט אודות עקרונות ההסכם שנחתם לאחרונה עם ארגון יורוקונטרול והיתרונות הגלומים בו לתעופה הישראלית: "התהליך שנמשך עד לחתימה ארך כשלוש שנים ודרש הסכמה פה אחד של כל 41 המדינות החברות בארגון, בשני סבבי הצבעה. גופים רבים בישראל תרמו להישג, בהם: משרד החוץ, משרד המשפטים, רשות שדות התעופה ורשות התעופה האזרחית, שהובילה את המהלך.
התנועה האווירית העולמית, וכחלק ממנה גם האירופית, צפויה לגדול באחוזים משמעותיים בשני העשורים הקרובים. תחזית אירבאס מדברת על גידול שנתי של 4.6% בהיקפי התנועה האווירית, כאשר הצפי הוא שב-2034 אזור אסיה והפסיפיק יעמוד בראש אך האזור האירופי ימשיך להיות כמו היום האזור השני בהיקפו. קיבולות שדות התעופה והמרחבים האוויריים ברחבי העולם וגם באזורנו נהיים מגבלתיים, ולכן קיימת חשיבות גדולה בחתימה של ההסכם עם יורוקונטרול, שפועל לפתרונות והסכמים בין החברים בו לצורך ייעול התנועות האוויריות. ה-Network Manager של יורוקונטרול מסייע לייעל את רשת ניהול התעבורה האירופית בשיתוף פעולה הדוק עם ספקי שירותי התעבורה האווירית ושדות התעופה במדינות השונות באמצעות תכנון, ניהול, ויסות, אינטגרציה, תיאום וניטור מקיפים בין הצרכנים בשירותי תעבורה האווירית.
בהסתכלות על יתרונות ההסכם לישראל ניתן לומר כי הוא יסייע לויסות התנועה והקיבולות האוויריות, בעיקר בכל הנוגע למטוסים החולפים במרחב הקפריסאי בדרכם לישראל וממנה וכן בזמני משבר ולחץ, שעלולים לנבוע מגורמים רבים. נושא נוסף בכל משמעות מתמקד בהגשת תוכניות הטיסה שכעת ייבדקו על-ידי גורם אחד.
עומס תעבורתי משמעותי בשמיים
אסף בן מיכאל, מנהל חטיבת תעבורה אווירית וטל לנדאו, מנהל יחידת בקרה צפון (פיקוח תל אביב) ברש"ת הציגו את ההיבטים השונים בניהול תעבורה אווירית בשמיים רווי משתמשים וציינו כי המרחב האווירי הישראלי עמוס ומורכב מאין כמוהו בשנה החולפת עם כ-120,000 תנועות בינלאומיות נוחתות/ממריאות בישראל, כ-20,000 תנועות פנים ארציות של מובילים אוויריים, כ-30,000 תנועות אזרחיות החוצות את המרחב וכ-10,000 תנועות צבאיות ומדינתיות החוצות את המרחב. במרחב פועלים למעלה מ 120 מובילים אוויריים שונים כאשר 95% מהתנועה נכנסת או יוצאת ממערב.
יחידות הפיקוח והבקרה מתמודדות עם עומס תעבורתי משמעותי, הנובע ממספר סיבות: סביבה אווירית מגוונת וצפופה, הן מבחינת התשתיות הקיימות והן מבחינת סוגי התנועות האוויריות; מבנה וחלוקת מרחבי אוויר מגבילה ובלתי מאוזנת בין התעופה הצבאית לאזרחית; תלות מוחלטת בצינור כניסה/יציאה אחד (ניקוסיה); תמהיל משתמשים המורכב מלמעלה מ-120 חברות תעופה שונות; מזג אוויר בדיד ואלים שמשפיע על המרחב כולו וכן משטר רוחות מערביות וטופוגרפיה גבוהה ממזרח לנתב"ג.
המרחב האווירי מאופיין בשינויי קיבולת מהותיים בין תצורות מסלולים, תמהיל קטיגוריות מטוסים, תוכנית מתאר מגבילה (הגדרות ומגבלות לשימוש במסלולים) ושילוב תעבורה צבאית ואזרחית: כלי טיס צבאיים, כלים בלתי מאוישים ופלטפורמות צבאיות בהיקף גדול". השניים הוסיפו כי "התעופה האזרחית מהווה את הממשק העיקרי של מדינת ישראל לעולם וקיים גידול עצום בביקוש, עם צמיחה עקבית של תנועות ונוסעים (מס' 3 בקצב צמיחה בעולם המערבי). השינויים הגיאופוליטיים, בהם סגירת המרחב האווירי הסורי, הביאה לשינויים בנתיבי הטיסה ויצרה עומס על המרחב הקפריסאי. אלו מתווספים למטוסי קואליציה ממערב שנלחמת במזרח - ומעמיסה על המרחב בפעילות אווירית צבאית ומדינתית שעוברת כולה במרחב האזרחי.
דרכי ההתמודדות של יחידות הבקרה בישראל מגוונות ומיועדות לנהל תעבורה אווירית בטוחה ויעילה, זאת באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם חיל-האוויר ויחידות הבקרה בניקוסיה ורבת-עמון, תדרוך הכוחות הזרים לפני הגעתם לפעילות באזור, הפרדות מוגדלות מתעופה אזרחית סטנדרטית והתייחסות לטיסות הצבאיות כטיסות אזרחיות, על כל המשתמע מכך: הפעלת טרנספונדר, הפרדות גבהים, תוכניות טיסה ועוד.
