לראשונה מאז קום המדינה ואף מלפני כן, צעד בכיוון של צדק חלוקתי בחלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות בישראל. בדיון שהתקיים (יום ד', 16.11.16) בוועדת הכספים, על הצעת חוק מתוך חוק ההסדרים לשנים 2018-2017, שמטרתה להקים קרן ארנונה ממשלתית שהכספים בה יחולקו לפי קריטריונים אחידים בין הרשויות, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, כי "לא ניתן להותיר עוד את המצב כפי שהיה מאז קום המדינה. המדינה התפתחה, יישובים רבים שינו את אופיים ואת מעמדם וכך גם הצורך בהפניית משאבים לצמצום פערים בין הרשויות השתנה. החוק יתקן עיוותים של למעלה מ-60 שנה ויקבע קריטריונים לחלוקה ראויה של הכסף הממשלתי בין הרשויות".

עד היום, המצב הוא שהממשלה משלמת ארנונה מופחתת ברוב הרשויות, 30% עבור נכסים של משרד הביטחון או צה"ל ויחידות הסמך שלהם, 45% עבור בתי חולים או מרפאות ו- 55% עבור נכסים בבעלות המדינה. רק בערים המוגדרות 'ערי עולים', המדינה משלמת 100% ארנונה על מתקניה באותן ערים. הקריטריון הזה לסיוע לרשויות הוא משנת 1954 ועודכן ב-1995, אלא שכבר שנים שהוא אינו מייצג את המצב בפועל. ערים שמזה זמן רב אינן קולטות עלייה עדיין מקבלות את ההטבה ואילו ערים שבפועל קולטות עלייה בשיעורים גבוהים, אך לא זכו מסיבות היסטוריות בהגדרת 'עיר עולים', אינן נהנות ממנה. המצב הוביל לעתירות לבג"ץ וזה המליץ לתקן את המצב. הצעת החוק הנוכחית נועדה על-מנת להקים קרן ממשלתית מכספי הארנונה הממשלתית בתוספת כספים נוספים שיביא האוצר לצורך חלוקה לפי קריטריונים ברורים בהחלטת שר הפנים ובהתייעצות עם שר האוצר.

סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ערן ניצן, הסביר את הצעת החוק: "לא בכל מקום בעולם המדינה משלמת על הנכסים שלה, אבל בישראל היא כן משלמת אם כי ברוב מוחלט של המקומות בשיעורים מופחתים. 100% ארנונה שולמו היום רק ברשימת רשויות ששר הפנים קבע עוד ב-1954 במטרה לסייע לערים קולטות עלייה. הדבר עודכן ב-1995 והתבסס גם על מצב כלכלי של הרשויות. זה כבר לא רלוונטי כיום. ההטבה המלאה עומדת על 307 מיליון שקל, שחולקו בין הרשויות לפי הגדרת 'עיר עולים'. עתה, על זה האוצר יוסיף עוד 200 מיליון שקל, וביחד בסה"כ חצי מיליארד שקל שיחולקו לפי קריטריונים בין הרשויות. העיוות שהתקיים עד היום היה בכך שדווקא יישובים באשכול חברתי-כלכלי 5 עד 9 זכו להטבה, בעיקר אשכול 5, אחריו 6 וגם 7, בעוד יישובים מאשכול 1 עד 4 שהם החלשים ביותר כמעט שלא נהנו מההטבה. את זה בדיוק אנחנו מבקשים לתקן בהצעת החוק הממשלתית לטובת צמצום פערים באותה קרן של 500 מיליון ש"ח".

ניצן הסביר עוד: "הרציונל של צמצום הפערים יעבוד כך, שאנחנו לוקחים כבסיס את ההנחה שיש ערים חזקות שנהנות מהכנסות גבוהות מארנונה עסקית ויש רבות שלא, עקב התפתחות לא שוויונית לאורך השנים. ארנונה עסקית פירושה הכנסה עצמית שלא מהמדינה ומהותה; עצמאות תקציבית. בשונה מכך, רשויות חלשות שאין להן הרבה ארנונה עסקית זקוקות לתמיכה ממשלתית רבה. מנגנון הארנונה עד היום יצר 3 עיוותים; רשימת ערי עולים ישנה ולא רלוונטית עוד, הטבה על בסיס מיקום הנכסים הממשלתיים, כשדווקא ברשויות החלשות אין נכסי מדינה וקריטריון בינארי, כך שאין התאמה בין שווי ההטבה לצורך האמיתי". על-כן אמר ניצן: "הפתרון בביטול הטבת ערי עולים, בחלוקת שווי ההטבה על בסיס קריטריונים שוויוניים ובתוספת תקציבית של 200 מיליון שקל לרשויות המקומיות. הקריטריונים הם: מידת הפריפריאליות, היקף שטחי הארנונה העסקית הקיימים ברשות, מצב פיננסי, דירוג חברתי-כלכלי, גודל האוכלוסייה ותקופת מעבר לצמצום הנזק ממי שיאבד את ההטבה כיום".

אף שכל חברי הכנסת מסכימים שחייבים לתקן את המצב הקיים, רבים סוברים שיש לבצע תיקונים בהצעת החוק הממשלתית כפי שהיא מנוסחת כעת וחלקם אף סוברים שיש לפצלה מחוק ההסדרים על-מנת לגבש פתרון אופטימלי שימנע פגיעה קשה בערים שתילקח מהן הגדרת 'עיר עולים'.

ראשי רשויות רבים הגיעו לוועדה, בעיקר אלו שיפסידו את הגדרת 'עיר עולים'. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', קרא לחברי הכנסת לדרוש לפצל את החוק מחוק ההסדרים, כיוון שלדבריו "החוק לא בשל דיו. יש כאן גזירה קשה והמדינה בורחת לפתרונות הקלים. אם רוצים פתרון אמיתי שיתקן עיוותי עבר, אך גם לא ייצור פגיעה קשה ברשויות ועיוותים חדשים, יש להוסיף עוד 250 מיליון ש"ח לקרן לחלוקה על בסיס 100% מכספי הארנונה בלי קריטריונים וכד' ואז לא תיפגע אף רשות".

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "יש מספר ערים בודדות שנפגעות משמעותית עקב השינוי. זה מעל 10% מההכנסות שלהן. הן ייפגעו וזה יביא לקריסתן, ולכן אני מבקש שכל רשות שנפגעת ביותר מ-10%, אוטומטית הקרן תשפה אותה ב-60% מהתקציב שנגרע ממנה ועוד תוספת לפי הקריטריונים". ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הצעת החוק מצוינת אך לא מבושלת. אי-אפשר לקבל החלטות רציניות כשלא מונח לפנינו כיצד ייפגעו ערים מסוימות וזה דבר הכרחי שנבקש לישיבה הבאה. השארת הקריטריונים בידי השרים בעייתית. זה מזמין לחצים ובכל פעם שהשרים יתחלפו יתחילו מאבקים חדשים. על ועדת הכספים לעשות בדיוק כמו שעשתה עם הטבות המס, לקבוע קריטריונים ואמות מידה ברורות בחוק לחלוקה צודקת ושוויונית". ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "אין אופציה משפטית שהמצב יישאר על-כנו. לא ייתכן לתקן את עיוות של אתמול עם יצירת עיוות של מחר. רוצים קריטריונים שקופים ולא תלויים בשר כזה או אחר". ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "אנחנו מדברים על אחד ממקורות ההכנסה החשובים של השלטון המקומי. אין מצב שנתמוך בחוק הזה אם לא יאושרו כאן בוועדה קריטריונים ברורים איך הכספים יחולקו. זה חייב להיקבע כאן בוועדת הכספים. אם משהו מכאן יעבור והסמכות הזאת תינתן לשרים, חזרנו אחורה 50 שנה, לפנקס של 'ספיר' (שר האוצר לשעבר, פנחס ספיר, ע.י.)".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "האוצר לוקח תקציב שכבר מוקצה, אותם 300 מיליון שקל ומבטיח תוספת של 200 מיליון שקל. אך אין שום מחויבות תקציבית. היום זה חצי מיליארד ובתקציב הבא או יקצצו. אני מצטרף לקריאה שהממשלה תשלם 100% ארנונה ואז יחלקו את הכספים. בנוסף, אין שום התייחסות לעיר עולים בקריטריונים. לא ניתן למחוק לחלוטין את הנושא הזה. זה עדיין חייב להילקח בחשבון". ח"כ זהבה גלאון (מרצ): "אסור להשאיר את הסמכות לגבי החלוקה לשרים בלבד. גם יכולה להיות סיטואציה, שבסוף יבטלו לחלוטין את הנושא וכבר היו דברים מעולם. הנושא חייב להישאר בידי ועדת הכספים. לגבי המדד לחלוקת הכסף - צריך לקבוע אמות מידה לקריטריונים למשל פריפריאליות במשקל 40%, מדד סוציו-אקונומי: 15%, הסתגלות והתאוששות בעקבות ביטול 'עיר עולים' לרשות: 25% לפרק זמן מסוים וכדומה".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "החוק הזה אינו אפוי בלשון המעטה, מיהרו לדחוף אותו לחוק ההסדרים. נדרש תהליך מסודר עם השגות של ראשי רשויות. חלק מהרשויות מבוססות ב-40% עד 70% על התקציב הנובע בהגדרת 'עיר עולים' והמהלך הזה יביא לקריסתן. גם לא ייתכן שהשרים ייקבעו קריטריונים. זה צריך להיות בידי ועדת הכספים, אחרת הם ישונו השכם והערב". ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "מנסים לבנות קופה קטנה לשר הפנים, זה יכול היה להיות אותה תוצאה של הסכמים קואליציוניים. ברור שוועדת הכספים צריכה לפקח על זה. זה פתח לשחיתויות, שיובילו ראשי רשויות להתחנן כדי לקבל כסף מפוליטיקאים ובסוף זה נגמר בחקירות משטרה. עוד קופה קטנה של פוליטיקאים לרצות מקורבים שלהם". ח"כ יצחק וקנין (ש"ס): "התמונה מזעזעת ויש פה גזר דין מוות לרשויות מאשכולות 4-1 שיאבדו את הגדרת 'עיר עולים': ירוחם, דימונה, ערד, באר שבע, לכיש ועוד. עלינו לראות את התמונה המלאה כולל הקריטריונים ואיך יחולקו הכספים לפני שנאשר את החוק הזה".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "פעם ראשונה שיש כאן אפשרות לעשות צדק בחלוקת המשאבים, וכולם אומרים שהעניין הזה לא יכול להימשך ומאוד קל לומר שהעניין הזה לא יכול להימשך, אבל החוק הזה חייב לעבור ולעשות צדק היסטורי. גם מציעה שכל חברי כנסת יבדקו מי האלקטורט, אנחנו צריכים לייצג את קודם את כל הרשויות החלשות. נדרש צדק חלוקתי ותמיד כשעושים זאת יש מי שכועס, אך אין ברירה!". ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "בשם הצדק החלוקתי יוצרים עיוותים חדשים בעקבות לחץ של חלק מחברי הכנסת על האוצר. יש לקבל החלטה: 100% ארנונה מהממשלה תחולק לרשויות". ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "הקריטריונים חייבים לבוא לכאן לוועדת הכספים". סמוטריץ' קרא להחיל את תשלומי הארנונה הממשלתית גם על מתקנים ובעיקר בסיסי צה"ל ביהודה ובשומרון.

חברת הכנסת לשעבר, ענת מאור, המשמשת כיום מזכירת קיבוץ משאבי שדה במועצה האזורית רמת נגב: "יש כאן תיקון של צדק חלוקתי בפגיעה הדדית בין הרשויות וזה לא ראוי. אסור להשאיר אותנו בידי השרים. יש לדחות את היישום לתחילת 2018, שלא ייעשה בחטף ובפזיזות, זה מהלך דרמטי. אם הולכים על ביטול עיר עולים אז שיילכו על שינוי שטחי שיפוט".

סגן הממונה על התקציבים, ניצן, השיב לחברי הכנסת: "איך ניתן לומר שהצעד הזה פוגע בשלטון המקומי, כשהוא דווקא מזרים לו תוספת של 200 מיליון ש"ח שלא הייתה קודם. לגבי חלוקת המשאבים על-ידי הממשלה, ניתן לומר זאת על מאות מיליארדים שהממשלה היא זו שמחליטה על חלוקתם. יש כאן מהלך טוב של חלוקה מעודכנת ומצמצמת פערים בין הרשויות".

יו"ר ועדת הכספים גפני סיכם את הדיון: "החוק מחויב המציאות, בדיוק כמו שההכרעה בעניין הטבות המס ליישובים הייתה מחויבת המציאות וועדת הכספים הכריעה לגביה והגדירה מפת עדיפות לאומית וקריטריונים למתן ההטבות. אנחנו חייבים לתקן את המצב החוקי הקיים, אחרת נשאיר את העיוותים הקיימים מזה למעלה מ-60 שנה. נפעל לבצע תיקונים נדרשים ובכוונתי להביא לאישור החוק. אם הוא ייעשה באופן צודק כפי שאנחנו שואפים, יש פה תוספת יפה מאוד לשלטון המקומי, תוך מזעור הפגיעה במי שיפסידו את הגדרת עיר עולים, אך עדיין ייהנו מכספי הקרן".