פרקליטות מחוז תל אביב הגישה הבוקר (ד', 21.1.04) לבית משפט השלום בעיר, כתב אישום מתוקן נגד הקבלן ואיש העסקים דוד אפל, הכולל גם את פרשת האי היווני וסעיף אישום חדש: מתן שוחד עבור ראש הממשלה, אריאל שרון, ולשר התמ"ת, אהוד אולמרט.

החידוש בכתב האישום המתוקן: הפרקליטות טוענת כי בידיה ראיות לכך, שדוד אפל אמר לשרון כי בנו גלעד צפוי להרוויח כסף רב. משמע, שרון ידע כי בנו צפוי להרוויח מהקשר עם דוד אפל, דבר העשוי לבסס את עבירת קבלת השוחד. בכתב האישום מוזכר ראש הממשלה כמי שעבורו יועד השוחד ובנו גלעד, כמי שלו ניתנו הכספים, בציפייה לקבל טובת הנאה מראש הממשלה.

בכתב האישום המקורי שהוגש נגד אפל בספטמבר 2003, יוחסו לו ארבעה אישומים של מתן שוחד לעובדי ציבור. החשודים שקיבלו שוחד: ראש עיריית לוד, בני רגב; ראש המועצה המקומית גבעת שמואל, זמיר בן-ארי; חברת הכנסת לשעבר, נחמה רונן; וממלא-מקום מנהל מחוז המרכז במינהל מקרקעי ישראל לשעבר, עודד טל.

כידוע, עבירת השוחד היא דו-כיוונית. כלומר, החוק קובע עבירה הן על מתן שוחד והן על קבלתו. למרות זאת, עודד טל הוא היחיד שהוגש נגדו כתב אישום בפרשות אפל באשמה של קבלת שוחד.

את כתב האישום המתוקן, המחזיק 34 עמודים, הגישו עו"ד אלה רוזניק, מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) ופרקליטת מחוז תל אביב החדשה, עו"ד רחל שיבר. בכתב האישום מנויים 209 עדי תביעה [לכתב האישום המלא, ראו קישור משמאל].

האישום החדש

השוחד עבור שרון, בו מואשם דוד אפל, התבטא בהבטחת תמיכה באריאל שרון בעת שתי מערכות בחירות, ופעולותיו במסגרת תמיכה זו, וכן הסכם עם גלעד שרון על העברת 3 מיליון דולר בתשלומים חודשיים נוספים, בדרך של שכר מופלג, תשלום בסך של 100 אלף דולר ועוד למעלה מ-2 מיליון ש"ח בדרך של שכר מופלג לגלעד, והבטחה של תשלומים נוספים במסגרת חוזה.

אפל מואשם מפורשות במתן שוחד לשרון: "במעשיו, נתן הנאשם 1 שוחד לעובד ציבור, במישרין ובאמצעות גלעד, במטרה להביאו, בתפקידיו הציבוריים, לפעול בין היתר למען קידום עסקי הקרקעות של נאשמים 1 ו-2 [אפל והחברה שבבעלותו] באזור לוד; למען השתתפותו, כאמור לעיל, בקידום הפרויקט; ולמשוא פנים בדרך כלל".

פרשת האי היווני והשוחד לכאורה למשפחת שרון

בכתב האישום נטען, כי נורמן שקולניק, יהודי-אוסטרלי, ישראלי לשעבר ותושב יוון, שהיה אחד מאנשי המפתח שעזרו לאפל ושמו הוזכר בעבר גם בפרשת שמעון שבס, ניהל עבור אפל את המגעים עם בעלי האי על רכישתו, ובאמצעות קשריו עם דמויות מפתח בממשל היווני ניסה לקדם את פרויקט האי [על הרקע העובדתי, ראו בהמשך].

"הצלחת פרויקט האי היתה כרוכה, בין היתר, בשינויי חקיקה ביוון, אשר יאפשרו בנייה באי, המסווג כאתר ארכיאולוגי, תוך שינוי ייעוד הקרקע והליכי תכנון ובנייה, מתן זיכיון והקלות במיסוי. שינויי חקיקה והתאמות נוספות דומות נדרשו ביחס לפרויקט גם אילו יוקם במקום אחר ביוון. אפל סבר, כי הידוק קשריו עם אנשי ציבור יוונים, בעלי מעמד והשפעה, יסייע בידיו להשיג מטרה זו, ופעל לשם כך עם שקולניק".

"במסגרת זו, פעל אפל להזמין את בעלי ההשפעה לביקורים בארץ, באיצטלה ממלכתית או רשמית, ולהפגישם עם בעלי תפקידים בכירים בישראל. בדרך זו, ביקש אפל להרשים את אותם אנשי ציבור יוונים בקשריו עם בעלי תפקידים בכירים בישראל, ועל-ידי כך לרכוש את אהדתם לפרויקט האי ולו עצמו, ואת תמיכתם בהליכי החקיקה והרישוי הצפויים בהמשך פרויקט האי".

"במהלך שנת 1998, נודע לשקולניק כי בין מפלגת העבודה הישראלית לבין מפלגת השלטון היוונית 'פאסוק' מתקיימים מגעים באשר לביקור של משלחת מטעם 'פאסוק' בישראל, כאורחת מפלגת העבודה".

מאחר ואפל רצה לנצל את הביקור לקידום הפרויקט, "פעל שקולניק בעצה אחת עם אפל אצל מפלגת העבודה למימוש הביקור, תוך הצעה לממן חלקים ממנו, ואף פנה למשרד החוץ הישראלי, שבראשו עמד באותה עת אריאל שרון, על-מנת שתאושר השתתפותו של שקולניק בפגישות המשלחת, שבראשה נועד לעמוד תת-שר החוץ היווני, יאנוס קראנידיוטיס".

"בסמוך לפני הגעת משלחת תת-שר החוץ ארצה, ובמהלך הביקור, ארגנו אפל ושקולניק את סדר היום של הביקור, כאפל, במישרין או בעקיפין, אף מימן חלק ניכר ממנו, ופעל אצל מכריו לתיאום ביקור משלחת תת-שר החוץ ברשות הפלשתינית, לתיאום ביקורה במשכן הכנסת ופגישותיה עם אנשי מפלגת העבודה".

בינואר 99', פנה אפל "לשרה אלמן, מנהלת לשכת שר החוץ, אריאל שרון, על-מנת שתתאפשר כניסתו של שקולניק לפגישות משלחת תת-שר החוץ עם שר החוץ ועם מנכ"ל משרד החוץ, איתן בן-צור. אלמן התקשתה, אמנם, להתיר את הדבר, לאור התנגדות גורמים במשרד החוץ לכניסת שקולניק לפגישות בעלות גוון מדיני, ואולם, ביום 12.1.99, בשעת צהריים, עת התקיימו שתי הפגישות האמורות, נכח בהן שקולניק".

"לפני התאריך 12.1.99 הזמין אפל את שר החוץ, אריאל שרון, ואת גלעד בנו לארוחת ערב שתיערך בביתו ביום 12.1.99, בשעת ערב, לכבוד תת-שר החוץ היווני. כן הזמין אורחים ישראלים נוספים. אריאל שרון וגלעד נענו להזמנה".

"למחרת, בתאריך 13.1.99, במלון שרתון בתל אביב, הציגו נאשם 1 ואנשיו לראשי משלחת תת-שר החוץ את הפרויקט. באמצע שנת 1999 או בסמוך לכך... טען שקולניק בפני אפל כי דמיטרי אברמופולוס, ראש עיריית אתונה באותה עת, הינו דמות מפתח בפוליטיקה היוונית ובעל סיכויים להנהיג את המדינה תוך שנים אחדות. משכך, החליט אפל לפעול להזמנתו של ראש עיריית אתונה ארצה, לחשוף בפניו את הפרויקט ולנסות לזכות בתמיכתו ובאהדתו".

אולמרט נכנס לתמונה

בהמשך, ביקש אפל "מאולמרט להזמין את ראש עיריית אתונה לירושלים. אולמרט נענה לבקשה והזמין את ראש עיריית אתונה. משלחת ראש עיריית אתונה הגיעה ארצה" ביולי 99'.

באמצעות רוחמה אברהם [כיום חברת כנסת מטעם הליכוד ואז רכזת חומר בפרויקט; נ.ש.], הזמין אפל "עריכת אירוע מפואר במלון המלך דוד בירושלים ביום 27.7.99. בד בבד, העביר ללשכת אולמרט, באמצעות אברהם, רשימה של מוזמנים שביקש לכנס בארוחת הערב. הרשימה כללה בעיקר דמויות המעורבות בפרויקט".

"בתאריך 27.7.99 נערכה במלון המלך דוד בירושלים ארוחת הערב, במימון אפל. בארוחה שימש אולמרט כמארח הרשמי. משתתפיה הישראלים של ארוחת הערב היו, ברובם, אנשים המעורבים בפרויקט, מטעמו של אפל".

על-פי הנטען, אפל עצמו "נמנע מליטול חלק בארוחת הערב מאחר שזיקתו לארוע נחשפה מוקדם יותר באותו יום על ידי העיתונות".

"בתאריך 28.7.99, קיים אפל בביתו ארוחת ערב לכבוד ראש עיריית אתונה. במסגרת ארוחת הערב ביקש אפל להציג בפני האורחים את הפרויקט. לארוחת ערב זו הזמין אפל את אריאל שרון, שהיה באותה עת היו"ר הזמני של הליכוד, ואשר נענה להזמנה. כן נכחו בה גלעד ואורחים ישראלים נוספים".

"בסוף חודש אוקטובר 1999 או בסמוך לכך, משכשל המשא-ומתן על רכישת האי, נפנה שקולניק, בתיאום עם אפל, לחפש אחר קרקע חלופית ביוון לצורך הקמת הפרויקט. במסגרת זו איתר שקולניק קרקע, במפרץ המצוי גם הוא דרומית מזרחית לאתונה. ואולם, רכישת הקרקע במפרץ היתה כרוכה גם היא בקשיים רבים, שעיקרם פיצול הבעלויות ואי-נכונות הבעלים השונים למכור את הקרקע".

אפל נעזר ביועצת הבכירה ומנהלת לשכתו של אולמרט, שולה זקן, כדי לארגן תמיכה כספית באולמרט, לקראת התמודדותו לראשות הליכוד. אפל ביקש ממנה להזמין את ראש עיריית אתונה. אפל אמר לאולמרט שהפעם הוא "אחריו, בכל הכוח", והמליץ לאולמרט לכרות עם אתונה ברית ערים תאומות. "אפל הביע את תמיכתו באולמרט, על-מנת להביא את אולמרט לכך שייענה לבקשתו להזמין את ראש עיריית אתונה לירושלים".

"במהלך תקופת מערכת הבחירות, פיקח אפל על פעילותם של פעילי ליכוד אשר עסקו בהחתמת מתפקדים תומכי אולמרט לשורות הליכוד, ביניהם שמואל אזולאי". אפל אף התחייב בפני אזולאי, "כי יכסה את הוצאותיו ו/או שכרו של אזולאי בפעילותו כפוקד תומכי אולמרט". אפל אמר "לאזולאי כי הוא רוצה לשלם בעבור טפסי ההתפקדות של אולמרט, אך 'לא ברעש'".

"במעשיו", מואשם אפל, "הבעת תמיכה באוזני אולמרט בהתמודדותו של זה, ומתן הבטחה לשלם תשלום לפוקד מטעמו - נתן נאשם 1 שוחד לעובד ציבור על-מנת שייטול חלק, כראש עיריית ירושלים, בקידום ענייניו למול משלחת ראש עיריית אתונה".

[עם זאת, בכתב האישום לא נאמר באופן מפורש, שאפל אמר לאולמרט כי הוא מעוניין בהזמנת ראש העיר כדי לחשוף בפניו את פרויקט האי היווני, ובעצם פה קבור הכלב: נראה, כי אין בידי הפרקליטות ראיות לכך שאולמרט היה מודע לעובדה שמנסים לשחד אותו, ובכך נעדר היסוד הנפשי הנדרש לעבירת נטילת השוחד מצידו של אולמרט; נ.ש.].

פרשת גנתון והשוחד לכאורה למשפחת שרון

בכתב האישום נטען, כי כי חברת מגדל הזוהר, שבבעלות אפל ועו"ד דרור חוטר-ישי, רכשה במהלך השנים "את הזכויות בקרקעותיהם החקלאיות שהוחכרו על-ידי המינהל לחברי מושבים השוכנים צפונית-מערבית לעיר לוד". זאת, לאחר ש"זיהו את הפוטנציאל הכלכלי שבקרקעות החקלאיות האמורות ומתוך שאיפה לספחן לתחום העיר לוד ולהפכן לקרקעות לבנייה עירונית".

ואולם, אפל והחברה "לא הצליחו לשכנע את המינהל להעניק להם הרשאה לתכנון קרקעות המושבים, שבהעדרה לא ניתן לשנות את ייעוד הקרקעות ולבנות בהן".

"החל מחודש יוני 1997 או בסמוך לכך, היו ברשות נאשמת 2 [חברת מגדל הזוהר] כ-1,400 דונם קרקעות חקלאיות במושב גינתון, שאת הזכויות בהן רכשה מחברי המושב, השוכן צפונית-מזרחית לעיר לוד, תמורת סך של 24,500,000 דולר או סכום דומה. נאשמים 1 ו-2 ביקשו לפתח את קרקעות עסקת גנתון, לשנות את ייעודן מייעוד חקלאי לקרקע לבנייה במטרה לבנות בהן, לאחר שיסופחו לעיר לוד, מספר בלתי ידוע של יחידות דיור".

"עסקת גנתון נעשתה בלי לקבל אישור המינהל ובלי שדווחה לו. בשל כך, ומטעמים נוספים, סירב המינהל לאשרה. לנוכח כך, לא ניתן היה להמשיך בהליכים אשר יאפשרו בסופו של דבר בנייה על קרקעות עסקת גנתון".

מרגע שהתחוור לאפל שמינהל מקרקעי ישראל נוטה "שלא להרשות את תכנון קרקעות המושבים ולא לאשר את עסקת גנתון", הוא פעל - יחד עם שותפו בחברת מגדלי הזוהר, הנאשמת אף היא בפרשה - עו"ד דרור חוטר-ישי, "אצל מנהלי המינהל השונים, בתקופות שונות, על מנת שישנו את עמדתם".

"במקביל, החל אפל לפעול אצל אריאל שרון, שהיה אותה עת שר התשתיות הלאומיות והממונה על המינהל, במטרה להביא לשינוי בעמדת המינהל, דבר שיאפשר מימוש ההשקעות בקרקעות המושבים ובעסקת גנתון. בחודש אוקטובר 1998 נפגש אפל עם עו"ד אבי דרכסלר, שהיה אותה עת מנהל המינהל, במלון דן בתל אביב. אפל ניסה לשכנע את דרכסלר כי המינהל יסיר התנגדותו לעסקת גנתון. דרכסלר סירב. בתגובה, אמר אפל כי יביא לפיטוריו של דרכסלר בתוך חודש, וכי יערב בעניין את גלעד".

ואכן, "בחודש אפריל 1999, או בסמוך לכך, פנה אפל לגלעד וביקשו לברר נכונות מידע שהגיע לאוזניו, לפיו מתכוון דרכסלר למנות במינהל מינוי שהיה למורת רוחו של אפל. גלעד עשה את שהתבקש, שב אל אפל ובישר לו שכנראה יש אמת במידע. אפל הביע באוזני גלעד את שאיפתו למנוע את המינוי האמור ואת אי-שביעות רצונו מהתנגדותו של דרכסלר ל'הפשרת' קרקעות חקלאיות במרכז הארץ, שהיה בה כדי לפגוע פגיעה קשה באינטרסים של אפל".

"בהמשך, במועד אחר, פנה אפל לגלעד והביע בפניו את מורת רוחו מהתנהלותו של דרכסלר כראש המינהל, וכמי שאיננו משרת את האינטרסים של אפל".

"במועדים ובאופנים המפורטים להלן, נתן נאשם 1 לאריאל שרון שוחד בעד פעולות הקשורות למילוי תפקידיו הציבוריים:

- הבטחה לתמיכה פוליטית בשרון: "במועדים שונים, בסמוך לפני הבחירות המקדימות שנערכו ביום 8.2.99, הבטיח אפל לאריאל שרון כי יתמוך בו בבחירות אלה, ויקדם את מועמדותו. בין היתר, ביום 18.1.99, בשיחת טלפון, הודיע אפל לאריאל שרון כי הוא וחבריו יתמכו בו בבחירות המקדימות וינטרלו את מי שינסה לפגוע בסיכוייו. עוד אמר אפל לאריאל שרון כי יקים עבורו מטה של 30 עד 40 איש".

"במועדים שונים, בסמוך לפני הבחירות לראשות הליכוד שנערכו ביום 2.9.99, הבטיח אפל לאריאל שרון, במישרין ובאמצעות גלעד, כי יתמוך בו בבחירות אלה, ויקדם את מועמדותו".

"אפל הבטיח את תמיכתו וסיועו לאריאל שרון בשתי מערכות הבחירות בליכוד, במטרה להשיג את פעולתו של אריאל שרון, בתפקידיו הציבוריים, בין היתר למען קידום עסקי הקרקעות של נאשמים 1 ו-2 באזור לוד; למען השתתפותו, כאמור לעיל, בקידום פרויקט האי; ולמשוא פנים בדרך כלל".

"בסוף שנת 1998, או בסמוך לכך, הציע אפל לגלעד כי ישתלב בפרויקט, בתפקיד שלא הוגדר מראש". אפל הציע לגלעד שרון תשלום חודשי של 10,000 דולר; 1.5 מיליון דולר ללא תנאי, שאותם יקבל בשלב קבלת ההיתרים לפרויקט, בניכוי התשלומים החודשיים שישולמו עד אז; 1.5 מיליון דולר ללא תנאי, שאותם יקבל בשלב תחילת הפעלת הפרויקט, בניכוי התשלומים החודשיים שישולמו לו עד אז. גלעד שרון הביע את הסכמתו להצעה של אפל בעל-פה.

"אפל וגלעד הגיעו להסכמה, למרות שאפל ידע שלגלעד אין כישורים מקצועיים רלוונטיים. אפל הגיע עם גלעד להסכמה, שעיקרה תשלום סכומים מופלגים לבנו של אריאל שרון, במטרה להשיג את פעולתו של אריאל שרון, בתפקידיו הציבוריים, בין היתר למען קידום עסקי הקרקעות של נאשמים 1 ו-2 באזור לוד; למען השתתפותו, כאמור לעיל, בקידום פרויקט האי; ולמשוא פנים בדרך כלל".

"אפל אמר לאריאל שרון, כי גלעד צפוי להרוויח כסף רב. בחודש אוקטובר 1999 או בסמוך לכך, משכשלו המאמצים לרכוש את האי פטרוקלו, חדל גלעד לתת כל שירות לפרויקט. בסמוך לכך, פנה גלעד לאפל וביקש ממנו להתחיל לשלם את התשלומים שהובטחו לו". בהמשך, העביר אפל "באמצעות החברה היוונית Selini S.A., שהוקמה לצורך הפרויקט, לחשבון 'שקמים, חווה חקלאית בע"מ', שבבעלות בניו של אריאל שרון, ואשר בשטחה מתגוררים אריאל שרון וכן גלעד", סכום כולל של 100 אלף דולרים.

לאחר שהסתבר שפרויקט האי היווני לא יוצא לפועל ונכשל, ו"לאחר זמן מה שבמהלכו כבר לא היה גלעד פעיל במסגרת הפרויקט, ביקש גלעד להעלות על הכתב את ההסכמה שבינו לבין אפל". הדבר היה בחודש פברואר 2000, במקביל לפרסומים הראשונים על פתיחת החקירה. השניים חתמו על חוזה בין חוות השקמים, שניהולה הופקד בידי גלעד ועמרי, ובין אפל וחברת Wane Investment LTD, שבבעלותו.

"בחוזה הוגדר תפקידו של גלעד כיועץ לפרויקט, בתחומים שונים, ועוגנו בכתב פרטי ההסכמה, בשינויים מסויימים, אשר אחד מהם היה מתן האפשרות - להבנת שני הצדדים - לסיים את ההתקשרות ביום 1.6.01. כן התחייב אפל בתשלומים חודשִיים לגלעד, בסך של 20,000 דולר כל אחד".

"אפל התחייב לאמור בחוזה במטרה להשיג את פעולתו של אריאל שרון, בתפקידיו הציבוריים, בין היתר למען קידום עסקי הקרקעות של נאשמת 2 באזור לוד; למען השתתפותו, כאמור לעיל, בקידום הפרויקט; ולמשוא פנים בדרך כלל. בין 3/99 ל-10/99, ובין 5/00 ל-6/01, סיפק גלעד לפרויקט שירותים שבמהותם ובהיקפם נופלים בהרבה מערך התשלומים שקיבל. בין 10/99 ל-5/00 לא סיפק גלעד לפרויקט שירותים כלל".

בתאריכים אלה, העביר אפל לחוות השקמים סכומים שונים באמצעות שתי חברות שבבעלותו: סך של 479,700 ש"ח באמצעות 'חברת ציביון 2000 (1999) בנייה וייזום פרויקטים בע"מ', ביום 13.6.00; סכום של כ-2 מיליון ש"ח ב-12 תשלומים, באמצעות 'חב' ציביון בנייה ופרויקטים בע"מ'.

המשפט ייפתח ב-9 במרס

משפטו של אפל מתנהל בפני הרכב של 3 שופטים: יהודית אמסטרדם, דניאל בארי ומרדכי פלד, לאחר שבית המשפט קיבל את בקשת הפרקליטות, למנות הרכב מיוחד זה כדי לדון בכתב האישום המסועף, בשל ההשלכות המשפטיות והציבוריות שהוא עשוי להניב. הפרקליטות מבקשת לזמן לעדות 164 עדים.

פתיחת משפטו של אפל (הקראת כתב האישום), נקבעה ל-9 במרס.

פרשת האי היווני

פרשת האי היווני עוסקת בתכנונים שהגה דוד אפל בשנת 98', בדבר הקמת מרכזי תיירות ונופש במספר אתרים בעולם, ובהם גם הפיכת האי השומם והסלעי פטרוקלו, השוכן בים האגאי, דרומית-מזרחית לאתונה, לאתר נופש. ואולם, הרשויות ביוון עיכבו את הוצאת תוכניותיו של אפל מן הכוח אל הפועל, באשר האי הוגדר כאתר עתיקות. על-פי החשד, אפל החליט לרתום למיזם את שר החוץ דאז, אריאל שרון, ואת ראש עיריית ירושלים דאז, אהוד אולמרט, כדי שישפיעו על ממשלת יוון להעניק לו אור ירוק לפרויקט, על-ידי מתן אישור לשינוי ייעוד הקרקע.

במשטרה חושדים, כי בינואר 99' ערך אפל בביתו קבלת פנים לתת שר החוץ היווני דאז, בה השתתף שר החוץ דאז שרון, ובה ניסו אנשיו של אפל להשפיע על תת שר החוץ לפעול למען הפרויקט ביוון.

כן חשוד אפל, כי בתמורה לעזרתו הצפויה של אולמרט, מימן לכאורה אפל בחודש יולי 99', בעזרת חברה שבבעלותו, קבלת פנים יוקרתית שערך אולמרט בירושלים לראש עיריית אתונה, במלון "המלך דוד" בבירה. אולמרט כיבד בנוכחותו את אפל באותה סעודה, במטרה להרשים את האורח היווני - כדי שזה האחרון יסייע לאפל בעיסקת רכישת האי ביוון.

כמו כן, אפל חשוד כי הבטיח לשרון ואולמרט - לכל אחד בנפרד - כי יסייע להם בפריימריז של הליכוד. כדי להבטיח את סיועו של ראש הממשלה, העסיק אפל את גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה, כיועץ לפרויקט בשכר מופרז של מאות אלפי דולרים, עבור "שירותי ייעוץ" מאיש עסקים חסר ניסיון כגלעד שרון. החוזה שנחתם בין אפל ובין "חוות השקמים" קבע, כי לאחר השלמת המיזם יקבל גלעד שרון כמיליון וחצי דולרים, תמורת שיווק הדירות בפרויקט, לכזה ייצא לפועל.

יש לציין, כי מחקירת המשטרה עד כה, עולה מסכת ראיות קלושה ובעייתית נגד אולמרט ושרון. בעוד אולמרט נוכה כמעט לחלוטין מהחשדות נגדו, נראה כי ראש הממשלה יוכתם ציבורית, אך לא יועמד לדין. גורמים רבים במערכת הפוליטית והמשפטית מעריכים, כי שרון ייאלץ בסופו של דבר להתפטר מתפקידו כראש הממשלה.

ת.פ. 8116/03 מדינת ישראל נ' דוד אפל