בישראל, המודרניזציה עולה, רמת המינוע עולה ועל-ידי כך עולים היכולת והצורך לקנות בשבת. התוצאה: כ-22% מן הישראלים (כולל ערבים) קונים על בסיס קבוע בשבת - לפחות פעם בחודש. המשמעות היא שלכל היותר 18% מהיהודים קונים בשבת בקביעות.
הערבים נכללו במחקר
59% מהישראלים אינם מבצעים קניות בשבת, 14% לפחות פעם בחצי שנה ו-5% בתדירות נמוכה מכך. כך עולה ממחקר של המחלקה הכלכלית של גיאוקרטוגרפיה. המחקר לא בדק את המסחר בישובים ערביים ואף לא חילק בין יהודים לערבים (שבהערכה גסה מהווים ביום רגיל לפחות 20% מהקונים).
על-פי תוצאות המחקר, 65% מהישראלים שקונים בשבת אינם עושים זאת בתל אביב. 35% קונים בתל אביב - כרבע (24%) בתדירות נמוכה מאוד של פעם בחצי שנה או פחות מכך, ורק כעשירית (11%) בתדירות של לפחות פעם בחודש.
נכון להיום, בישראל פועלים למעלה מ-350 קניונים ומרכזי מסחר. עשרות מהם פעילים בשבת. ישנם מתחמי מסחר משמעותיים שפתוחים בשבת בגוש-דן כמו קניון שבעת הכוכבים וקניון ארנה, מתחם בילו סנטר, מתחם געש-שפיים, מתחמי הסינמה סיטי, חונים-קונים בראשון לציון, ירקונים, סטאר-סנטר ומתחם ביג באשדוד. בתל אביב ניתנו היתרים להפעלת מסחר שאינו הסעדה בנמל תל אביב, בנמל יפו ובמתחם התחנה. בנוסף, ניתן להצביע על אזורים בהם פועלים מסעדות, בתי קפה ומועדונים בשבת ללא הגבלה מיוחדת בכל הארץ. במקביל, החלה תופעה נוספת של מרכזי מסחר שכונתיים (בעיקר בשכונות חדשות), שבהם חנויות שונות, בעיקר עסקי מזון, נפתחים גם בסוף-השבוע כשירות לתושבים החדשים - לרוב משפחות צעירות שהן ברובן חילוניות ובהן שני בני הזוג עובדים.
פדיון גבוה בשבתות
מרכזים שפתוחים בשבת נהנים מתנועת מבקרים משמעותית ומעלייה בפדיון. העלייה בפדיון גם הובילה לעלייה בדמי השכירות של השוכרים באותם המרכזים. אולם יש מרכזים שעבורם הפתיחה בשבת היא הגורם שמצדיק את עצם קיום המרכז, וללא פתיחת המרכז בשבת, החנויות בו לא יגיעו לפדיון שמצדיק את המשך פעילותן. לרוב מדובר במרכזים שיש להם מאפיינים ייחודיים כמו שטחי מסחר מצומצמים ותמהיל חנויות מוגבל, תחרות מצד מרכזים אחרים חזקים, או חנויות עם שולי רווח נמוכים - כמו חנויות עודפים.
הפדיון הממוצע בשבת גבוה לעומת ימי חול ב-50%, ובמקומות מסוימים עד 250%. הפערים ברמת הפדיון נובעים מהשוני בין המתחמים השונים וממיקומם הגאוגרפי.
הפדיון במרכזים הפתוחים בשבת מהווה ברוב המקרים יותר מ-20% מסך הפדיון ובחודשים חריגים אף 40%. המשמעות היא שחלקו היחסי של הפדיון בשבת גדול משמעותית מחלקו היחסי בעלויות התפעול ועצם ההפעלה בשבת מייצרת ערך כלכלי גבוה לחנויות. ללא פתיחה בשבת, העסקים במתחמים רבים לא יהיו כלכליים ולא יאפשרו קיום לאורך זמן: ירידה בפדיון של עסק לרמה של שני שלישים מהפדיון עלולה להביא אותו להפסדים.
על-פי המחקר שערכה גיאוקרטוגרפיה, מרכזי הקניות המבוקשים ביותר בישראל בשבת הם בילו סנטר, קניון שבעת הכוכבים וגעש-שפיים. מתחם שרונה, התחנה ונמל תל אביב מושכים כל אחד פחות מ-4% מתושבי ישראל בשבת וכצפוי שיעורם גבוה יותר בקרב תושבי גוש-דן גבוה יותר.
"ההחלטה לגבי פתיחה של מסחר בשבת בישראל בכלל ובתל אביב בפרט צריכה להתייחס גם לניתוח עלות-תועלת רציונלי", אומרת ד"ר רינה דגני, עורכת המחקר, את דעתה. "עסקים רבים, בעיקר במתחמי בילוי או מרכזי פאואר סנטר מחוץ למרכזי ערים, פתיחה בשבת היא קריטית עבורם, ללא פדיון בשבת יגיעו לסגירת המתחם. תל אביב היא עיר עולם, על כל המשתמע מכך. אנשים בוחרים לגור בה היום, בגלל שעסקים פתוחים בה בשבת ולא למרות זאת".
שבוע העבודה של הישראלים ארוך משמעותית מזה של עמיתיהם ברוב מדינות ארגון ה-
OECD. מועסקים ישראלים בני 54-25 במשרה מלאה עבדו בממוצע בשנת 2014 כ-44.8 שעות בשבוע שהן כ-9 שעות ביום עבודה. לשם השוואה, במדינות מערב אירופה, עובדים בממוצע כ-39.2 שעות בהולנד, 40.3 שעות בצרפת, 40.9 שעות בגרמניה וכ-43 שעות בבריטניה. רק במקסיקו, בטורקיה ובקוריאה הדרומית, שעות העבודה של המועסקים מרובות יותר לעומת ישראל. במצב הזה, מבקשים חלק גדול מהישראלים לבצע חלק מהקניות שלהם גם בסופי-שבוע, ללא הגבלה בשעות או בימים.
