עידן ההיי-טק הפך את שנות ה-90 לשנות "משבר הגיל", בתחום השכר בישראל. כך קובעת הכלכלנית עידית סולברג, במחקר שביצעה עבור מחלקת המחקר בבנק ישראל, אודות הסקטור הפרטי בישראל.
בעשור הקודם נרשמה בסקטור זה, עלייה דרסטית של כ-%40, ברמת השכר הממוצע. העליה ניכרה בעיקר במחצית השניה של העשור. לפי המחקר - משנת 1996 הלכה וגדלה השפעת הגיל על רמת השכר. שנת השיא היתה שנת 1998, בה היווה גורם הגיל יותר מ-%80 מהגורמים המשפיעים על העליה בשכר.
"פער הדורות" בתקופה זו, ניכר על-פי סולברג, במיוחד בשני סקטורים: העובדים האקדמאים והעוסקים במקצועות הטכנולוגיים. אצל העובדים הלא אקדמאים "משבר הגיל" היה מתון יותר.
ידוע שמתחילת שנות השמונים גדל אי-השוויון בהכנסות העובדים בין אקדמאים ללא-אקדמאים. אך ההנחה היא שבשל השינויים הטכנולוגים, נעשה תפעול המערכות בסביבות העבודה השונות למורכב יותר, ומשום כך, גדל הצורך בניסיון טכנולוגי במשק.
המחקר קובע עוד, כי העובדים "המבוגרים" לא נהנו מהעליה חדה בשכר, הנובעת מגידול בתשואה לניסיון בעבודה, גידול ממנו נהנו עמיתיהם הצעירים בשנות ה-90'. עובדה זו נכונה לפי סולברג, גם כאשר לוקחים בחשבון את התפתחות השכר הצפויה במשך חייו של העובד.
התשואה השנתית לוותק במקום העבודה (כלומר הגידול בשכר כפונקציה של עלייה בוותק של העובד) עלתה גם היא, עלייה משמעותית בשנות התשעים לעומת שנות השמונים.
בקרב העובדים המבוגרים, ניכרו קשיי השתלבות במערכות הטכנולוגיות החדשות, שאפיינו את סוף המאה העשרים. על-פי סולברג, הנהנים העיקריים מהתפתחות המחשוב בשנות השמונים והתשעים, היו עובדים במקצועות טכנולוגיים (אקדמאים ולא אקדמאים). עם זאת נהנו כל העובדים במשק, מעליית שכר מהירה בתקופה זו.
המחקר קושר התפתחות זו, בין היתר ל"אפקט השרשרת" בו עלייה בשכרה של קבוצה אחת, מעלה עימה שכר של קבוצות נוספות. עם זאת, נאמר במחקר, כי הסברים אלו באים במקביל לגורמים המאקרו- כלכליים ולהתפתחויות הדמוגרפיות האחרות שאפינו את ישראל בסוף המאה העשרים.
סולברג מצביעה על שני הסברים אפשריים לתופעה זו, הקשורים שניהם להשפעת המהפכה הטכנולוגית. בהסבר הראשון נטען, כי ככל שהמכשור נעשה משוכלל יותר, כך גדלה החשיבות לוותק של המפעיל אותו. כלומר, ההנחה היא שבשל השינויים הטכנולוגים, נעשה התפעול מורכב יותר, ומשום כך גדל הצורך בניסיון בכלל המשק. ההסבר השני קשור לעובדה כי חל גידול בביקוש ובשכרם היחסי של העובדים הצעירים, זאת בין היתר, בשל יכולת קליטה ופיתוח גבוהים יחסית באוכלוסייה הצעירה. עם זאת, הטיית הביקוש לכיוון העובדים הצעירים מעלה דווקא את חשיבותו של הניסיון החסר להם.
