בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בטיחות הרכבת: "תמה התקופה שסמכנו על ניסים"
|
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקונים לפקודת מסילות הברזל ● שר התחבורה והמאסדר המפקח על הרכבות יקבלו סמכויות להסדיר את בטיחות הפעלת מסילות הברזל הארציות ● מנהל אגף הרכבות במשרד התחבורה: הרכבת תפעל בערכים התואמים את הנעשה במערב אירופה
|
תאונת רכבת ליד נתניה ב-7.4.11 [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ועדת הכלכלה סיימה (יום ב', 27.2.17) לאשר לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לתיקון פקודת מסילות הברזל. התיקון נועד להוסיף לשר התחבורה ולמאסדר המפקח על הרכבות הארציות (אגף רכבות בכיר) סמכויות אסדרה חדשות בעניינים הנוגעים לבטיחות ההפעלה של מסילות ברזל ארציות, וזאת על-רקע התפתחות פעילות הרכבות הארציות בישראל בשנים האחרונות. יו"ר הוועדה איתן כבל אמר כי מדובר בתיקונים שנדרשו לשיפור בטיחותם וביטחונם קודם כל של הנוסעים והן של העובדים בתחום. מנהל אגף רכבות בכיר במשרד התחבורה, משה אמסלם, אמר כי אישור ההצעה מהווה צעד חשוב לאסדרת הרכבת, ויקנה לה ערכים התואמים את הנעשה במערב מבחינת הבטיחות. יו"ר ועד עובדי הרכבת, ניקה שמחוביץ', הוסיף כי מדובר בהמשך ישיר של הסכם הבטיחות שנחתם עם העובדים, והדגיש כי הגברת הבטיחות היא אינטרס חשוב גם של העובדים עצמם. כבל הזכיר כי כבר לפני למעלה מחצי שנה התכנסה הוועדה והחלה באישור ההצעה, אך הגלו מחלוקות והתברר שהעובדים לא שותפו בהליך. הוא הוסיף כי "שיתוף הפעולה עם העובדים הוביל לניסים ונפלאות ואנחנו יוצאים לדרך חדשה בכל מה שקשור לבטיחות ברכבת, תמה התקופה שסמכנו על ניסים". בישיבה קודמת, שהתקיימה בשבוע שעבר, בירך היו"ר כבל את המנכ"ל החדש של חברת רכבת ישראל, שחר איילון, והזכיר כי בישיבה הקודמת התגלו מחלוקות בין נציגי הממשלה, הנהלת חברת רכבת ישראל ועובדי הרכבת. הוא בירך על כך שבהתאם לדרישתו הצדדים ישבו את המחלוקות, אך הוסיף כי "חבל שזה לקח שנה, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא". המנכ"ל איילון העיר כי עיקר המחלוקות נפתרו בשיחות בין הצדדים, לשביעות רצון הן ההנהלה והן העובדים. כאמור, לפי ההצעה שאושרה נקבעה אסדרת כשירותם של נהגי רכבת ארצית, בקרי מסילה, בקרי רכבת נוסכים ותפקידים נוספים להם יש השפעה על הבטיחות. במסגרת זאת הוסדרו הליכים לקבלת רשיונות ולחידושם לנהגי רכבות ארציות, נקבעו הוראות לכשירות של בעל תפקיד מסילתי והליכי קבלת רישיון של מפעיל בית ספר להכשרת בעלי תפקידים בענף. כמו-כן אושר כי שר התחבורה יוכל להשתמש בסמכותו ולהקים ועדת בדיקה לאחר אירוע בטיחותי חמור ברכבת. הוועדה תמנה לפחות שלושה חברים, ויושב-הראש שלה יהיה איש סגל של מוסד אקדמי בעל ידע ומומחיות מתאימים לנסיבות האירוע, או אדם בעל מומחיות או ניסיון בחקירות ובבדיקת אירועים בעלי השלכה על הבטיחות או אירועים בטיחותיים במסילת ברזל ארצית ותפעל בתיאום עם המשטרה.
|
|
הטיפול בתאונות ובבטיחות ברכבת ישראל / דוח
|
|
דוח ביקורת שנתי 62 לשנת 2011 -
ביולי 2003 הופרדה הרכבת מרשות הנמלים והרכבות והחלה לפעול כחברה ממשלתית ושמה רכבת ישראל בע"מ (להלן - החברה או הרכבת). אלה, בין היתר, המטרות שלשמן נוסדה החברה, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה : להפעיל רכבות להסעת נוסעים ולהובלת מטענים, לפעול לעידוד השימוש בתעבורה מסילתית ולהפיכת הרכבת לכלי תחבורה יעיל וזמין. הפעלתן של מסילות הברזל מוסדרת בין השאר, בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן - פקודת המסילות) ובתקנות שנקבעו מכוחה. בעשור האחרון גדל מספר הנוסעים ברכבת בהיקף ניכר, מכ-17 מיליון נוסעים בשנת 2002 לכ-36 מיליון נוסעים בשנת 2010.
במרץ 2006 הקימה החברה חטיבה לבטיחות, ביטחון, איכות וסביבה. ביוני 2011 אישר דירקטוריון החברה תכנית בטיחות חדשה לחברה (להלן - תכנית הבטיחות החדשה), והיא אושרה על ידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים מר ישראל כץ (להלן - שר התחבורה). ביולי 2011 הכינה הרכבת תכנית עבודה למימוש תכנית הבטיחות החדשה, ונקבעו בה יעדים להשגה בתוך חמש שנים. באוגוסט 2011 חתמו החברה וועד עובדי החברה, בהסכמת משרד התחבורה, על הסכם עקרונות בנושא ההשלכות של תכנית הבטיחות החדשה על העובדים ברכבת.
ביולי 2006 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת נפרד בנושא הטיפול בתאונות ובבטיחות ברכבת (להלן - דוח הביקורת הנפרד) , ובו בחן היבטים של בטיחות ברכבת, לרבות הטיפול בהסדרת מפגשים של מסילות הברזל עם כבישים (להלן - מפגשי מסילה-דרך), חקירת תאונות שבהן מעורבת רכבת וכשירות נהגי הקטרים.
פעולות הביקורת
בחודשים מרץ-אוגוסט 2011 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב אחר תיקון ליקויים שעליהם הצביע בדוח הביקורת הנפרד. הבדיקה נעשתה ברכבת, ובדיקות השלמה נעשו במשרד התחבורה.
עיקרי הממצאים
1. עד אוגוסט 2011 עדיין לא השלים משרד התחבורה את יישום החלטת הממשלה משנת 2002 בדבר קביעת כללים וסמכויות פיקוח על הרכבת באמצעות שינוי חקיקה.
משרד התחבורה לא פעל להסדיר את רישוי הנהגים ולהתקין דיני תעבורה לנהגי רכבת. טרם הוסדר בחקיקה גם הפיקוח על כשירותם של נהגי קטר מהבחינה הרפואית ובדיקת הנהגים לאיתור שימוש בסמים ובאלכוהול.
2. בשנת 2008 הקים משרד התחבורה אגף רישוי ובקרה מסילתי במינהל היבשה. האגף אויש רק במנהל אגף, ולא הועסקו בו עובדים מקצועיים. בכך נפגעה יכולתו למלא את התפקידים שהוטלו עליו.
3. החברה סיימה לבצע הפרדה מפלסית במפגש מסילה-דרך ליד כפר מנחם כשלוש וחצי שנים אחרי מועד הסיום המתוכנן. החברה סיימה שמונה הפרדות מפלסיות שתוכננו בהסכם שחתמה עם הממשלה בשנת 2008; שבע מהן באיחור של כשנה לעומת המועד שנקבע בהסכם. רק בנובמבר 2011 התקינה משטרת ישראל מחדש שלוש מצלמות להמשך ניסוי לאכיפת הוראות החוק במפגשי מסילה-דרך.
4. טרם הוסדר בחקיקה נושא הסמכת נהגי קטרים. ביקורת קודמת העלתה שמדריך נהגים השתתף בהסמכת אחיינו. אף שהחברה הודיעה למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2006 שתפעל למנוע ניגוד עניינים מעין זה, היה המדריך חבר גם בוועדה שאישרה את הסמכת אחיינו לתפקיד נוסף בשנת 2008.
5. באוקטובר 2009 אישר דירקטוריון החברה להקים אגף פיקוח תפעולי ארצי כדי להגביר את הבקרה והפיקוח של הנהלת החברה על הבטיחות ברכבת. האגף החל לפעול רק באוקטובר 2011, כשנתיים לאחר מכן.
6. מספר האירועים שבהם עברו נהגי רכבת על פני סימנור אדום הלך וגדל במרוצת השנים. חוקר התאונות הראשי של החברה ציין שהתחקירים חשפו תפקוד לקוי של המעורבים באירועים והפרה של נהלים ותקנות.
7. בנוהל החברה לא הוגדר פרק זמן ברור להשלמת חקירת אירועים ותאונות אלא נכתב "פרק זמן סביר". בכמה מקרים עבר זמן ממושך למדי, ואף חודשים, מיום קרות האירוע ועד השלמת הבדיקה.
8. משרד התחבורה לא הסדיר בחקיקה את הבירור הפנימי של תאונות רכבת ואת היחס בינו ובין החקירה בידי גופים חיצוניים, קרי המשטרה או ועדת בירור שימנה השר.
9. משרד התחבורה טרם התקין תקנות בדבר מינוין, פעולותיהן וסמכויותיהן של ועדות בירור ובדיקה, אשר שר התחבורה רשאי למנות לשם חקירת גורמיה ונסיבותיה של תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש.
10. בכמה מקרים נמצא חוסר עקביות בעונשים בגין הפרת תקנות תפעוליות ונהלים של הרכבת. עונשים בגין הפרת תקנות כגון מעבר על פני סימנור אדום, נסיעה במהירות גבוהה ואי-עצירה לפני מחסום מקולקל היו לעתים קלים מדי, ולא ניתן משקל להצטברות עברות.
11. בדצמבר 2006 הודיעה החברה למשרד מבקר המדינה שדירקטוריון החברה אישר סולם עונשין חדש, ושהסולם יובא לידיעת כלל העובדים עד סוף ינואר 2007.
בנובמבר 2010 נמסר לדירקטוריון כי אין תוקף להסכמה לשינוי בסמכויות וועדת המשמעת. עד דצמבר 2011 טרם הונהג סולם עונשין חדש וטרם נקבעו עונשי מינימום מדורגים לעברות על פי חומרתן.
01/05/2012
| מיכה לינדנשטראוס
●
מבקר המדינה
|
|
תאריך:
|
27/02/2017
|
|
|
עודכן:
|
27/02/2017
|
|
עידן יוסף
|
+רק 15 אירועי טרור בחו"ל לא הוכרו כפעולות איבה
|
00:49 28/02/17 | |
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיה יוקלו הקריטריונים להכרה של משרד הביטחון בנפגעי פעולות איבה שהתרחשו בחו"ל, לצורך פיצויים. ממסמך שהוכן לדיון בוועדה על-ידי החוקר אליעזר שוורץ ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בשנים 2016-2000 היו 302 ישראלים (חללים ופצועים) שנפגעו בחו"ל והוכרו כנפגעי פעולות איבה על-ידי משרד הביטחון ב-22 פעולות איבה. בהם 44 הרוגים (כ-15%) ו-258 פצועים בדרגות חומרה שונות (כ-85%). לעומת זאת, 15 אירועים אלימים בחו"ל לא הוכרו כפעולות איבה. באירועים אלה נפגעו 178 ישראלים (5 הרוגים ו-173 פצועים). הפיגוע בנמל התעופה באיסטנבול, שאירע ביוני 2016, נמצא בהליך הכרה.
|
|
+בקריאה ראשונה: הוקרה למשתתפים אזרחיים במערכות ישראל
|
22:45 27/02/17 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הענקת אותות לאזרחים במערכות ישראל, התשע"ז-2017 של חבר הכנסת איל בן ראובן וקבוצת חברי כנסת. מוצע בה לקבוע כי לאחר הענקת אותות מערכה לחיילים, יהיה מוסמך שר הביטחון לקבוע, בהמלצת ועדה מייעצת ובאישור ועדת החוץ והביטחון, אותות מערכה או תעודות מערכה שיוענקו לאזרחים, ובהם עובדים ומתנדבים בארגוני עזר, עובדים שהתייצבו במקום עבודתם לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, עובדים ומתנדבים בארגונים שלקחו חלק יוצא דופן במאמץ המלחמתי או בסיוע האזרחי, רכזי ביטחון שוטף צבאיים, אזרחים עובדי צה"ל וכן אזרחים שלקחו חלק יוצא דופן במאמץ המלחמתי או בסיוע האזרחי. בנוסף, מוצע לקבוע כי סמכות הענקת אותות מערכה לשוטרים ולסוהרים תעבור משר הביטחון לשר לביטחון הפנים, שיוסמך גם לעניין כבאים.
|
|
+בקריאה ראשונה: ניתן יהיה להטיל מגבלות על מגורים או עבודה של עבריין המין, גם בקרבת מוסד החינוך של הקורבן
|
22:43 27/02/17 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 6) (הוספת מגבלה לעניין לימודים), התשע"ז-2017 של חברת הכנסת יעל גרמן וקבוצת חברי הכנסת. חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, קובע כי בית המשפט רשאי להטיל מגבלות על מגורים או עבודה של עברין מין בקרבת מקום המגורים או העבודה של קורבן העבירה. מוצע להרחיב את ההסדר ולקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להטיל גם מגבלות על מגורים, עבודה או לימודים של עבריין המין, בקרבת מוסד החינוך של קורבן העבירה.
|
|
+בקריאה ראשונה: זכות לשעת היעדרות לאחר לידה, גם למועסקות 8 שעות ביום
|
22:42 27/02/17 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 56) (היקף המשרה לצורך מימוש הזכות לשעת הורות), התשע"ז-2017 של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ו אורי מקלב. מוצע בה לקבוע במפורש כי עבודה ב"משרה מלאה", הנדרשת לשם מימוש הזכות לשעת הורות, היא משרה מלאה לפי הנהוג במקום העבודה של העובדת. כמו כן, מוצע לקבוע כי הזכות לשעת הורות תינתן גם לנשים שעובדות 176 שעות בחודש לפחות.
|
|
+גננת בצהרון: שמחה שלא הבאתי ילדים לעולם
|
22:29 27/02/17 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
דיון בוועדת החינוך בנושא שכר הסייעות בצהרונים - ועדת החינוך תפעל לשיפר תנאי ההעסקה של הסייעות בצהרונים ▪ גננת: "מזועזעת מכל מה שקורה במערכת החינוך" ([צילום אילוסטרציה: חן לאופולד/פלאש 90])
|
|
+מקלב: הצלחנו למתן את חוק המאגר הביומטרי
|
19:25 27/02/17 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
הוועדה המשותפת אישרה את הצעת חוק המאגר הביומטרי במתווה החדש ▪ היו"ר מקלב: "עדיין לא השתכנעתי בצורך במאגר. הבטחנו פיקוח פרלמנטרי הדוק והעובדה שהמאגר היום וולונטרי היא הישג של השר וגם של כולנו" (עובר להכרעת הכנסת [צילום: דוברות הכנסת])
|
|
+בקריאה ראשונה: שלילת זכאות לקצבאות ופיצויים ממחבלים
|
18:31 27/02/17 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 21) (שלילת זכאות לקצבאות ולפיצויי פיטורים עקב ביצוע עבירת ביטחון), התשע"ז-2017 של חבר הכנסת יעקב פרי וקבוצת חברי כנסת. מוצע בה לקבוע כי עמית שביצע פשע שהוא עבירת ביטחון כמשמעותה בסעיף 326(ב) לחוק הביטוח הלאומי, לא יהיה זכאי לתשלום קצבה פנסיונית מקופת גמל לקצבה או מקופת הביטוח שלו. בנוסף, מוצע כי אם אגב ביצוע פשע כאמור נגרמה לעמית נכות או הוא נפטר, לא יהיו הוא או שאיריו, לפי העניין, זכאים לקצבת נכות, קצבת שאירים או תגמולי ביטוח. עם זאת, הזכות למשוך את הכספים שכבר נצברו בקופת הגמל לא תיפגע.
|
|
+שם השולח יצוין על גבי דואר רשום
|
17:38 27/02/17 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
חוק חדש: חובה להציג פרטים בהודעה על משלוח דבר דואר רשום ▪ יוזם החוק מקלב: כדי שהנמען יוכל לשקול האם לאסוף את דבר הדואר או לא, מן הראוי שתעמוד לו הזכות לדעת מי שלח לו את דבר הדואר ([צילום: יוסי זליגר/פלאש 90])
|
|
בטיחות הרכבת: "תמה התקופה שסמכנו על ניסים"
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
דניאל143
|
27/02/17 15:33
|
|
צעת חוק חדשה מבקשת לשלול פטור מאגרת בקשה לפי תקנות חופש המידע מארגונים שעיקר מימונם הוא מממשלות זרות. על-פי הצעת החוק, ארגונים אלו הם 'ארגונים שתולים' הפוגעים במדינת ישראל.
|
|
|
רוב בני האדם אוהבים לדחות החלטות קשות וצעדים בלתי נעימים. בישראל נוספת לכך הנטייה שלא לעשות היום מה שאפשר לדחות למחר, ולא לדחות למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים. יש מקרים בהם הגישה הזאת מובילה למינהל לקוי, ויש מקרים בהם היא עולה בדם
|
|
|
ועדת החוץ והביטחון סיירה (יום ה', 23.2.17) באזור קריית שמונה, בכדי לבחון את מוכנות יישובי קו העימות בצפון לתרחישי חרום.
|
|
|
הוועדה לביקורת המדינה דנה (יום ה', 23.2.17) בבקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא הטיפול הנאות בקשישים בבתי אבות והפיקוח עליהם זאת בעקבות התחקיר שפורסם בשבועות האחרונים על בתי האבות הסיעודיים. הנתונים מראים כי בעוד במשרד הרווחה קיימים 129 מוסדות, 8 מפקחים לא במשרה מלאה על 6 תקנים, במשרד הבריאות קיימים 300 מוסדות עם 80 מפקחים במשרה לא מלאה על 60 תקנים, כמעט פי 10 מפקחים.
|
|
|
הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה הבוקר דיון בבקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא הטיפול הנאות בקשישים בבתי אבות והפיקוח עליהם זאת בעקבות התחקירים שפורסמו בשבועות האחרונים על בתי האבות הסיעודיים.
|
|
|
|
|
|
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|