אליעזר פישמן טוען, כי מחול שדים בתקשורת וברשתות החברתיות הוא שהביא את הבנקים לסגת מעמדתם המקורית ולפיה יש להגיע עימו להסדר.
פישמן מבקש (יום ב', 19.6.17) מנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, לחייב את הבנקים להתייחס עניינית לעקרונות ההסדר שגיבשו באי-כוחו עם המנהל המיוחד, עו"ד
יוסי בנקל. עם זאת, פישמן מבהיר שאינו מתנגד להכרזתו כפושט רגל, אך מבקש לחייב את הבנקים להתייחס עניינית להסדר המוצע - לפני או אחרי ההכרזה.
בתגובתו לבקשתו של בנקל מזכיר פישמן, כי בדיון ב-23.3.17 הסכימו גם הבנקים, שהשאת התמורה של קופת פשיטת הרגל תוך הגעה להסכם איתו, עדיפה על פני פשיטת רגל. גם אורנשטיין המליץ לנהל מו"מ, וארבעה ימים לאחר מכן סיכמו הצדדים ש"יפעלו במשותף לצורך עריכת מתווה מוסכם להסדר נושים". בהמשך לכך התקיימו הפגישות שהובילו למתווה שהוצג לבית המשפט.
לאחר שהדבר התפרסם, ממשיך פישמן, "החל 'מחול שדים' תקשורתי וציבורי סביב הכוונה לחתום על הסדר נושים", ובשיאו התקיים דיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת. אסיפת הנושים, הוא ממשיך, התכנסה "בצל פרסומים תקשורתיים אינטנסיביים ה'תוקפים' את הבנקים הנושים, את המנהל המיוחד ואת החייב". בסיום האסיפה הוחלט פה אחד להקציב חודש נוסף להמשך המו"מ - כך לאחר חמישה ימים הודיע
בנק הפועלים (הנושה הגדול ביותר) שהוא שולל את עקרונות ההסדר ומבקש להכריז על פישמן כפושט רגל.
פישמן מדגיש, כי איננו מתנגד להכרזתו כפושט רגל, דבר שלא ימנע חקירות של נסיבות מתן אשראי בכל מסגרת שתפעל כדין - כגון ועדת החקירה הפרלמנטרית המתוכננת. הסכם הפשרה אינו מונע חקירה כזאת, אלא מגשים את התפקיד העיקרי של בעל התפקיד בפשיטת רגל: חקירה ואיתור נכסי החייב ומימושם.
לדעת פישמן, "השיקולים שהניעו את הנושים (או מי מהם) לשלול על הסף את עקרונות ההסדר שהוסכמו בין המנהל המיוחד לבין החייב ומשפחתו, לאחר שאלו נשלחו על-ידי הנושים עצמם לנהל מו"מ על הסדר חוב וגם הציגו הסדר שכזה, אינם שיקולים משפטיים רלוונטיים להליך פשיטת הרגל". הוא ממשיך:
"הנושים לא ניסחו את עמדתם בחלל ריק. בתקשורת וברשתות החברתיות העלו גורמים שונים טענות בקשר להסדר שגובש. אותם גורמים לא מודעים למטרות הליך פשיטת הרגל ואינם מבינים שאין מקום בתיק פשיטת הרגל ל'חקירות פרלמנטריות' בעלות מאפיינים ציבוריים. לדאבוננו, ניכר מעמדתם שהנושים חוששים, שאם יביעו עמדה המתיישבת עם הרציונל העומד בבסיס ההסדר, קרי - השאת התמורה לנושים ושמירת יציבות החברות, הם עלולים לשלם מחיר בגין 'אי-תקינות' פוליטית".
לטענת פישמן, אין זה ראוי שהבנקים יתנערו מהסדר שאותו כלל לא בדקו, וכדי להסיר מעצמם את הלחץ הציבורי - ישלחו אותו ואת בנקל להתכתש שנים ארוכות בבית המשפט. התכתשות כזאת תהיה חסרת תכלית, הוא אומר, שכן ברור שהתמורה תהיה נמוכה בהרבה ופעילות החברות תיפגע ללא תקנה, תוך סיכון לאלפי עובדיהן וספקיהן.