במקביל למצעד הנחקרים בפרשת בזק, ממשיכות להתברר סוגיות נוספות שמרחיבות את מעגל הנוגעים בעניין. ל"
גלובס" נודע, כי גם מהלך של מנכ"ל משרד התקשורת
שלמה פילבר, נועד לסייע לכאורה לבזק בהצגת הדוחות הכספיים שלה.
במהלך 2015 העביר פילבר לרשות לניירות ערך מכתב שעסק בסוגיית מס - ובו בקשה להכיר ברווח מנכס המס של בזק. כזכור, אחת הסוגיות שנלוו לעסקת מכירת yes על-ידי בזק, הייתה השאלה האם נכס המס שנוצר מעסקת המכירה יכול להיכלל ברווח של החברה ולהיות מחולק כדיבידנד.
לדברי בכירים שמעורים בפרשה, כתוצאה מעסקת המיזוג בין yes לבזק נוצר נכס מס בסך 831 מיליון שקל, אותו רשמה בזק במאזן 2016. מאחר שמדובר בפנייה מקדמית ובסוגיה מורכבת, פנתה בזק לרשות ניירות ערך, ובמקביל ביקשה ממשרד התקשורת ובראשותו שלמה פילבר שיחזק את עמדתה.
בזק פנתה לרשות לניירות ערך, אולם האחרונה הביעה התנגדות עזה לעניין, ובסופו של דבר לא אפשרה לבזק להכיר בנכס המס כחלק מהרווח - דבר שמנע מ
שאול אלוביץ' דיבידנד נוסף בסך 831 מיליון שקל.
ל"גלובס" נודע כי פילבר ניסה במקרה זה להתגייס לטובת אלוביץ', העביר לרשות לניירות ערך מכתב מפורט שתומך בגרסת בזק. כאמור, גם מכתבו של פילבר לא הספיק כדי לסייע במקרה זה.
הגמישות של משרד התקשורת
זו לא הפעם הראשונה ששמו של פילבר משתרבב לפרשה. קיים חשד כי מנכ"ל משרד התקשורת היה זה שסייע באישור עסקת בזק-yes. כפי שפורסם ב"גלובס", מזכירת בזק לינור יוכלמן נשמעה על-פי גורמים בחברה, אומרת לבכירים בבזק כי אישור העסקה הובטח על-ידי אשת ראש ה
ממשלה,
שרה נתניהו, לאשתו של אלוביץ'. ל"גלובס" ידוע על גורמים נוספים בסביבת ראש הממשלה שהיו מעורבים בתהליך האישור.
למעשה, ראש הממשלה אמור היה להיות מנוע מאישור העסקה, ועשה זאת בניגוד גמור להמלצת מנכ"ל משרד התקשורת דאז,
אבי ברגר. חודשים ספורים לאחר שראש הממשלה אישר את העסקה קבע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא מנוע מלהתערב בענייני אלוביץ' בגלל חברותם האישית. אולם הדבר לא הביא לפסילת העסקה.
יש לציין כי למרות האמור לעיל, מכתבים מעין אלה עברו את אישור היועצת המשפטית של המשרד דנה נויפלד וגורמים נוספים במשרד. למרות הכיסוי המשפטי, בסופו של דבר קשה שלא לחבר בין ההתנהלות של המשרד לבין בזק בכל השנתיים האחרונות.
יתרה מכך, כפי שחשפנו ב"גלובס" את המכתב ששלח פילבר בסוף 2016 לבזק - גם אז ניתן לראות בבירור את הגמישות שמגלה המשרד במתן סיוע לצרכיו של בעל השליטה בבזק: המכתב ששלח פילבר בסוף דצמבר לבזק ושנועד לסייע לאלוביץ' לקדם את התמורה המותנית, מראה שוב אותו דפוס. בזק אישרה אז שחור על גבי לבן, את הפרסום ב"גלובס", לפיו ביטול ההפרדה התאגידית ייטיב עם בעל השליטה בהיקף של עד 140 מיליון שקל.
על-פי הדיווח שפרסמה בזק, "במנגנון התמורה הנוספת השנייה ש
יורוקום זכאית לה לפי הסכם הרכישה כמפורט בדוח העסקה, נקבעה חלופה לחישוב התמורה הנוספת השנייה במקרה בו מיזוג החברה עם די.בי.אס ("yes") יבוצע לפני תום 2017".
כזכור, בעסקת רכישת yes על-ידי בזק, נקבע מנגנון תשלום מותנה לפיו נקבעו שלוש רמות של תזרים מזומנים לחברת yes - שככל שיושגו יזכו את יורוקום - בה שולט אלוביץ' - בתשלום מצטבר של עד 170 מיליון שקל - 57 מיליון שקל בכל שנה, בשנים 2015-2017.
התשלום הראשון בסך 57 מיליון שקל בגין שנת 2015 שולם כבר ליורוקום מכיוון שהחברה עמדה ביעד; ועל-פי תוצאות yes בתשעת החודשים הראשונים של 2016 נראה שגם היעד לשנה זו יושג. כיצד מתרחש הנס הזה? הרי תוצאות yes נמצאות בנסיגה, והיעדים שנקבעו בהסכם היו גבוהים משמעותית מאלו שהשיגה החברה טרום-ההסכם.
עיון בדוחות yes מראה שההסבר לכך הוא בעיקר ירידה חדה מאוד בהשקעות שמבצעת החברה, ושיפור בהון חוזר (מונח חשבונאי שמתייחס בעיקר לדחיית תשלומים לספקים). כלומר, החברה מצליחה לעמוד ביעדים שנקבעו לה רק באמצעות ירידה חדה בהשקעות, דווקא בתקופה בה התחרות מולה הולכת וגוברת.
בשנת 2017, כנראה שהקסם הזה כבר לא יעבוד. על-אף הקיצוץ החד בהשקעות, החברה לא צפויה לעמוד ביעדים שנקבעו בהסכם. היות שמנגנון התשלום מתייחס לשלוש השנים 2015-2017 במצטבר, אי-עמידה ביעד ב-2017 תסכן את התשלום ליורוקום כולו. לכן בזק דיווחה כי אם אכן יבוצע המיזוג לפני תום 2017, התשלום ליורוקום עשוי להיות גבוה משמעותית ביחס למצב בו לא יבוצע המיזוג.
כיצד מדובר במתנה לכאורה שהעניק שלמה פילבר לשאול אלוביץ'? משהגיעו בזק ומשרד התקשורת למסקנה כי ביטול ההפרדה המבנית לא יבוצע בשנתיים הקרובות (כך גם אמר לנו בכיר מאוד במשרד התקשורת בימים האחרונים), המציאו את חלופת ההפרדה התאגידית שנולדה רק בחודשים האחרונים ומעולם לא דובר בה לפני כן.
ביטול ההפרדה התאגידית עומד לכאורה בנוסח הסכם הרכישה של yes על-ידי בזק, אשר מדבר על מיזוג בין החברות - ועשוי לזכות, כך לפי דיווח של בזק, את בעל השליטה שאול אלוביץ' בסכום גבוה משמעותית מאשר אילו לא בוטלה ההפרדה התאגידית.
העיתוי של המכתב, הלחץ של אלוביץ'
דבר מעניין נוסף שניתן ללמוד מהדיווח של בזק, הוא הסעיף בהסכם אותו מצטטת החברה בדיווח: בזק מדברת רק על מצב בו המיזוג "יבוצע לפני תום 2017". לבזק היה חשוב לסיים את ההפרדה המבנית עוד לפני תום 2016. כך גם נכתב במפורש במכתב שהעביר מנכ"ל משרד התקשורת לבזק. כיצד הדברים מתיישבים?
בסעיף המלא בהסכם קיימת אופציה שבזק לא טרחה לציין - לפי אותו סעיף, אם המיזוג בוצע עוד לפני תום 2016, תיערך ההתחשבנות הסופית עם יורוקום כבר במועד פרסום הדוחות השנתיים לשנת 2016.
הלחצים הפיננסיים בהם מצוי בעל השליטה בבזק, מסבירים יותר מכל דבר אחר מדוע חשוב לקבל את התשלום המותנה (140 מיליון שקל) כבר בשבועות הקרובים, ואולי מסבירים גם מדוע היה חשוב למנכ"ל משרד התקשורת לפרסם את מכתבו בעיתוי שפורסם.
תגובת משרד התקשורת: "ביום 5.8.15 העבירה רשות ניירות ערך מכתב למנכ"ל משרד התקשורת לעניין העברת אמצעי שליטה ב-yes להבהרת עובדות הנוגעות למהלך. לאחר התיעצות עם הגורמים המקצועים במשרד שלח המנכל מענה לרשות בתאריך 11.8.15".
