ראש לשכת עורכי הדין לשעבר,
שלמה כהן, יקבל מהמשטרה פיצוי של 11,000 שקל על עיכובו בידי שוטרים - 2% מהסכום שתבע. כך קבעה (13.7.17) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, אושרי פרוסט-פרנקל.
כהן התעמת באוגוסט 2011 עם נהג מונית בתל אביב וסירב לשלם תמורת הנסיעה. התחנה אליה השתייך הנהג התקשרה למשטרה, ושני שוטרי סיור הגיעו למקום. הם דרשו מכהן לצאת מן המונית ולשלם, הוא התמהמה ולבסוף יצא אך סירב לשלם. כיוון שכך, עיכבו אותו השוטרים והביאוהו לתחנה בצפון תל אביב, שם הוחזק למעלה משלוש שעות.
פרוסט-פרנקל דחתה במקור את תביעתו של כהן, אך ערעורו התקבל חלקית. בית המשפט המחוזי קבע שלא היה פגם עד לשלב בו נדרש כהן לצאת מהמונית, אך לא היה מקום לעכבו ובוודאי שלא להחזיקו בתחנה מספר שעות. המחוזי החזיק את התיק לפרוסט-פרנקל לקביעת גובה הפיצוי.
כהן עמד על דרישתו ל-500,000 שקל, בטענה שאיבד 3.5 שעות עבודה בתחנה ועוד 40 שעות עבודה על התביעה, לפי 600 דולר לשעה; 200,000 שקל על הפגיעה בחרותו ובכבודו; ופיצוי עונשי ומוגבר בסך 250,000 שקל. המשטרה טענה, כי יש לייחס לכהן אשם תורם של 100% בשל התנהגותו ומשום שהוא אשר הצית את אש המריבה.
כאמור, תביעתו של כהן התקבלה רק בחלקיק ממנה. פרוסט-פרנקל הסכימה שהוא זכאי לפיצוי על שעות העבודה שאיבד במשטרה ושהוכיח שהוא גובה 600 דולר לשעה. נדחתה תביעתו לפיצוי על שעות העבודה בגין התיק, גם משום שהטענה הועלתה בעלמא, גם משום שהכפיל את הזמן לו טען בתביעה וגם משום שהוא תבע כמו כל אזרח ואין להעניק לו עוד שכר טירחה.
בנוגע לרכיבי התביעה האחרים אומרת פרוסט-פרנקל, כי כהן ביקש להסתמך על פסקי דין בלתי רלוונטיים שכלל אינם דומים לעניינו, ושלא הוכיח שזהו המקרה המתאים לפסיקת פיצוי עונשי. היא זיכתה אותו בפיצוי של 3,500 שקל על עוגמת הנפש וכן הוצאות בסך 5,000 שקל. יצוין, כי האגרה בתביעתו של כהן עמדה על 12,500 שקל.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
