1. המסמך של השבוע הוא ללא ספק המסמך שהוגש לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון ולחברי ועדת החוץ והביטחון, והוא בן 12 עמודים בלבד. המסמך הזה מתמצת בקצרה את "השיטה" של ניפוח הפנסיה התקציבית בצבא, שדוח המבקר מאוקטובר אשתקד התריע עליה וגם הייתה ידועה עוד קודם לכן. אבל עולם כמנהגו נוהג: שיטת הניפוח נמשכת ואף עולה מדרגה.
2. בשנים האחרונות פרסמתי עשרות מאמרים על הפנסיה התקציבית. הובלתי את הנושא הזה בכיסוי אינטנסיבי, בתוך חשיפת היקפיה האמיתיים והתנאים המיוחדים הנלווים לה. בכל פעם שאני נדרש לסוגיה הזאת, בכל פעם שהופכים עוד אבן, מתגלים עוד ועוד פרטים מדהימים. להזכירכם, התחייבות המדינה האמיתית בפנסיה התקציבית עולה על טריליון שקל (!). כתבתי זאת אינספור פעמים: מי שחושב שהבעיה היא בצבא בלבד, טועה ומטעה. הפנסיה התקציבית היא נחלתם של ארגונים רבים - מצה"ל והגופים הביטחוניים האחרים, דרך החברות הממשלתיות, הסקטור הציבורי (במיוחד הבכירים בו), הכנסת וחבריה, ועד האוניברסיטאות, מערכת המשפט והרשויות המקומיות. כל ארגון ותנאי הפנסיה התקציבית שהוא "תפר". כל ארגון והשערורייה שלו. כל ארגון וההסתרות שלו. וכל ארגון וחותמת הגומי שלו - משרד האוצר, שהיה אמור לדעת, לפקח, לרסן וגם לא לאשר. זו בדיוק תסמונת החתול ששומר על השמנת. מי יפקח ומי ירסן כשהתנאים המוגזמים של הפנסיה התקציבית חלים גם על חבריו - החברים בבנק ישראל, החברים באוניברסיטה, החברים בכנסת, החברים בממשלה והחברים בארגונים ציבוריים אחרים.
3. באוקטובר אשתקד פרסם
מבקר המדינה דוח מקיף ונוקב על הפנסיה התקציבית בצה"ל. רוב הנתונים בו היו גלויים ונחשפו פה פעם אחר פעם. למעשה, הפנסיה התקציבית בוטלה כבר מזמן בסקטור הציבורי, אבל נשארה בצבא, רק קוראים לה בשם יפה: פנסיית גישור. זו פנסיה שמשולמת לפורשים מהצבא עד גיל הפרישה ואז הם מקבלים קצבה מקרן הפנסיה. עם זאת, בדוח המבקר היה חידוש. ולחידוש קוראים "הגדלות אחוזיות", או "הגדלת הרמטכ"ל". מה זה אומר בשפה פשוטה? זה אומר שלרמטכ"ל יש רישיון להקפיץ את הפנסיה של פורשי הצבא באופן משמעותי. למה? למה כובע. ככה. מתברר שזו מסורת ארוכת שנים - מסורת שמציגה באור מביך את הרמטכ"לים לדורותיהם, את אגף כוח אדם בצבא וגם את האוצר על אגפיו השונים, שנתנו ל"הגדלות" הללו להשתולל על פני שנים.
4. לטובת אלה ששכחו, הסבר קצר: מיוחסי-מעושרי הפנסיה התקציבית זכאים לצבירה של 2% משכרם ברוטו לצורך הפנסיה בכל שנה ונטל החיסכון נופל לרוב על המדינה (כמעט ברובו, תלוי באיזה ארגון ומתי הצטרפת למנגנון המניב. כיום יש ניכוי של 2% בלבד מהשכר לטובת הפנסיה התקציבית). כלומר, אם עבדת 10 שנים, צברת 20% זכויות פנסיוניות משכרך האחרון ובדרך כלל עד לתקרה של 70% מהשכר האחרון (מדד הנקרא "יחס התחלופה"), שגם הוא נפרץ בכל מיני הסכמים מוזרים ומשונים.
אנשי הקבע שפרשו עד סוף 97' קיבלו תוספת של 6% נוספים לשכר עבור שירות החובה מכוח סעיף בחוק שירות הקבע. וזה לא נגמר: לרמטכ"ל, מתברר, הייתה סמכות להגדיל את אחוזי הפנסיה של המשרתים בצה"ל עד 19%(!), שלא ממש ברור למה ניתנה לו ומי נתן לו אותה. בבדיקה שערך המבקר נחשפה העובדה המדהימה ששיעור ההגדלה הממוצע של הרמטכ"ל לפורשים בשנים 2013-2015 עומד על כ-8.5%, לא כולל ה-6% על שלוש שנות השירות הראשונות, וביחד כ-14.5%. כלומר, אם פרשת, נניח, בגיל 46, והיית זכאי לפנסיה בשיעור של 50% (25 שנות קבע כפול 2% לשנה), זכית בפועל לשיעור ממוצע של 65% מהשכר האחרון. וזה כמובן עולה לנו הרבה כסף. על-פי בדיקת החשכ"לית, החבות האקטוארית של ההגדלה בלבד עלתה למשלם המיסים בשלוש שנים בלבד ב-2.9 מיליארד שקל. כלומר, לאורך עשרות שנים מדובר בעשרות מיליארדי שקלים, וכל זה בגלל שרלמטכ"ל מותר להקפיץ את הפנסיה. הרי פורשי הצבא מקבלים גם כך פנסיה תקציבית בגיל פרישה צעיר (46.6 בממוצע) ועד גיל הפרישה יש להם 21 שנה שבהם הם מקבלים קצבה די יפה. אז למה לתת להם עוד תוספת משמעותית לפנסיה?
ומה מגלה המסמך שהוגש? שההגדלות האחוזיות גדלו בשנת 2016 ל-9% (!). לא זו בלבד שאין ירידה, אלא שהסעיף הזה ממשיך להתנפח, כאילו דוח המבקר הוא אוויר וגם כל ההצהרות סביב ההסכם החדש על תקציב הביטחון מתבררות כאוויר ריק.
5. שימו לב עד כמה היד קלה על ההדק של "ההגדלות האחוזיות" של הרמטכ"ל. ראשית, ניתנה לו סמכות על-פי חוק. למה? למה לאפשר לרמטכ"ל להקפיץ את הפנסיות? ויש כמה תנאים, שאין בעיה בכלל לעבור אותם: פרישה מעל גיל 40 (גיל הפרישה הממוצע עומד על 46.6) ושירות קבע של יותר מ-10 שנים. "הגדלה רגילה" ניתנת באופן הבא (שימו לב לקלי קלות שבו מנפחים פנסיה): גיל 40-42 - הגדלה של 4% לכל שנה; גיל 42-45 - הגדלה של 2% לכל שנה; גיל 45-50 - הגדלה של 1% לכל שנה. רגע, רגע, יש גם "הגדלה חריגה" - ועדה מיוחדת ממליצה לרמטכ"ל על הגדלת אחוזי הקצבה כתלות במקרים חריגים של בעיות כלכליות של הגמלאי ומשפחתו וקשיי קליטה בעבודה לאחר הפרישה. ואכן, המסמך מגלה שכ-40% מפורשי הצבא מקבלים הגדלה של 11% ויותר. וכל האחוזים הללו מצטברים למיליארדים רבים מדי שנה ועשרות מיליארדים לאורך כל תשלום הפנסיה.
6. דבר אחד טוב אפשר להגיד על צה"ל בהקשר של המסמך הזה. לפחות הכל גלוי ושקוף עכשיו, אחרי שנים רבות שבהן הצבא "ערפל" את הנתונים. לזכות הצבא ייאמר שהוא לא מטאטא את המספרים מתחת לשטיח. כזכור, דוח המבקר קבע שאגף כוח אדם בצבא הערים קשיים על אגף החשכ"ל באוצר בהעברת מסמך מדיניות הרמטכ"ל להגדלות האחוזיות. הצבא טען מצדו שלא הסתיר כל מידע ונציגי האוצר, כולל אגף החשכ"ל ואגף התקציבים, הכירו את עניין ההגדלות של הרמטכ"ל. החשכ"לית לשעבר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, כתבה בתשובה את הדברים הבאים: "נדהמנו לגלות כי גם לאחר סיכומים רבים מול צה"ל שבעקבותיהם הועבר אלינו מסמך מדיניות הגדלת הרמטכ"ל הושמט ביודעין מידע קריטי שעשוי לפגוע ביכולתנו לבצע בקרה נאותה על תקציב הגמלאות בצה"ל ובפרט על יכולתנו לאמוד את עלויות הפנסיה התקציבית בצה"ל". במילים אחרות: עבדי בויאנג'ו טענה כי נציגי הצבא שיקרו לה, הסתירו ממנה - והכול בכוונה. טוב, אז התקדמנו: הצבא לא מסתיר, מגיש לוועדת חוץ וביטחון מסמך מפורט, שכל המספרים בו גלויים. אבל מה זה עוזר שהמספרים מתנפחים מדי שנה, ושום דוח ביקורת לא עוזר, שום הסכם ביטחון חדש לא מסייע לצמצם את ממדי הניפוח?
7. הנתונים על הפנסיה בצבא די מבהילים: תקציב הגמלאות-פנסיות הגיע כבר לכ-8 מיליארד שקל מדי שנה, וגיל הפרישה אומנם עלה במעט והגיע בממוצע קרוב ל-47. רק כ-16% ממקבלי הפנסיה בשנת 2016 הם לוחמים, שלהם מגיע ה-כ-ו-ל, כולל הגדלות אחוזיות. הרוב הם תומכי לחימה (כ-64%) והיתר, כ-20%, הם מה שמוגדר "טכנולוג", שלא ברור בכלל למה הם צריכים לקבל תנאים חריגים של פנסיות תקציביות.
הקצבה הממוצעת לקצינים עומדת על כ-19 אלף שקל ברוטו. כלומר, מרגע שהקצין פרש בגיל ממוצע של כ-47 הוא מקבל מדי חודש קצבת פנסיה של 19 אלף שקל. אם מתרגמים את הקצבה הזו לסכום מצטבר שיגיע לקצין עד גיל פרישתו מדובר בכ-4.6 מיליון שקל. לא יזיק אם ההגדלות האחוזיות של הרמטכ"ל ינוטרלו ממנה.
8. בסביבתו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט פיזרו השבוע הבטחות על הפחתת הפנסיות והפחתת ההגדלות האחוזיות. אשרי המאמין. הסמכות שניתנה בידיהם של הרטמכ"לים מוגזמת והיא נוצלה במשך עשרות שנים לניפוח הפנסיות. איזנקוט בסך הכל ממשיך את מה שקודמיו בתפקיד התרגלו לעשות: להקפיץ באופן אוטומטי את הפנסיות בלי שום צורך ובלי שום סיבה, כי כך היה נהוג, והרגלים ארוכים בשנים לא משתנים בהינף יד.
לזכותו של איזנקוט ייאמר שנראה שהוא אכן הבין שהמצב הזה של ניפוח פנסיות נדיבות גם כך לא יכול להימשך. בסופו של דבר, הרי אין צורך בתוספות מלאכותיות לפנסיה רק בגלל שניתנה לרמטכ"לים הסמכות לכך. איזנקוט יכול להיזכר כרמטכ"ל הראשון שבלם את התופעה הזו שעולה למשלם המיסים עשרות מיליארדים. זה מבחן הביצוע הפיננסי שלו, והמסמך שיוגש בשנה הבאה לוועדת חוץ וביטחון יהיה המבחן הראשון שלו.
