עלייה ממוצעת של כ-12% בעמלות הבנקים ב-5 השנים האחרונות - כך עולה מנתוני המועצה לצרכנות. מיוני 1999 ועד ינואר 2004 חלה עלייה ממוצעת של 12.24% בתעריפי העמלות השכיחות שנבדקו, לעומת עלייה של 7.88% במדד באותה תקופה. כלומר, התייקרות ריאלית של 4%. הנתונים הוגשו היום (ג') לכנסת לקראת דיון שיתקיים מחר בוועדת הכלכלה של הכנסת.
מנכ"ל המועצה, גלית אבישי, טוענת כי על הרגולטורים בתחום הבנקאות לעשות שינוי יסודי במבנה העמלות במשק. "העמלות צריכות לשקף רק את עלות ביצוע הפעולות הבנקאיות. הבנקים לא צריכים להרוויח מביצוע פעולות של לקוחותיהם - אלא מתיווך פיננסי בלבד", אומרת אבישי.
אבישי טוענת כי ישראל מדורגת במקום השני בעולם בריכוזיות הבנקים, כאשר בנק לאומי והפועלים מהווים כ-60% משוק הבנקאות הישראלי. כמו כן מצרה אבישי על כך שסוגי העמלות של הבנקים זהים כמעט לחלוטין.
"לא רק שקיימת סמכות לפיקוח על הבנקים לפעול למניעת כשל השוק בתחום העמלות, אלא שאף קיימת לו החובה לפעול", כך נכתב בחוות דעת משפטית הכלולה בסקירת המועצה לצרכנות שתוגש לכנסת.
עוד קובעת חוות הדעת כי למפקח על הבנקים סמכות לפסול עמלות, ולקבוע כי יש להפחית בסכום עמלות שכבר נקבעו. שכן, המפקח יישם את סמכותו זו בעבר, ומנע מבנקים וחברות אשראי גביית עמלות או העלאת שיעור עמלות.
המועצה טוענת כי הייקור של עמלת השורה עליו הודיע בנק הפועלים בימים אלה הוא סימפטום בלבד של כשל השוק המאפיין את ענף הבנקאות בישראל לגבי משקי הבית, כאשר מדי פעם עולה לסדר היום הציבורי ביטוי כזה או אחר לכשל שוק זה.
עוד נמסר מהמועצה כי בשנת 2002 היא הגישה למפקח על הבנקים והממונה על ההגבלים העסקיים תחקיר שהכינה, ממנו עולה הצורך החיוני של התערבות הפיקוח על מנת למנוע את הפגיעה במשקי הבית.
"ואולם, הרגולטורים נמנעו באופן שיטתי מלטפל בשורשי הבעיה, והסתפקו מדי פעם במתן מענה חלקי, אם בכלל, לסימפטום כזה או אחר של כשל השוק", טוענים.
ממחקר שערכה המועצה לצרכנות עולה כי רמת הריכוזיות בשוק הבנקאי בישראל כפולה מזו שבמדינות רלוונטיות אחרות דומות בגודלן. לפי "מדד הרפינדל", הבוחן את הריכוזיות בענף, עולה כי רמת הריכוזיות בישראל היא השנייה בגודלה מבין 14 ארצות מערבויות שנבחנו, והיא באה לידי ביטוי בכך ששני הבנקים הגדולים מהווים למעלה מ-60% מהשוק, שלושת הבנקים הגדולים כ-77%, וחמשת הבנקים הגדולים כ-93%.
