לוחמת הסייבר מעלה שאלות אתיות חדשות: האם מותר למחוק חשבונות בנק של אזרחים? האם מותר לשבש פעילות של תעופה אזרחית? - כך אומר (5.9.17) הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף
שרון אפק, בערב עיון לזכרו של עו"ד יעקב רובין בלשכת עורכי הדין בירושלים.
אפק הרחיב את הדיבור על דילמות אתיות במאבק בארגוני טרור, שהוא זירת המלחמה העיקרית בשנים האחרונות ברחבי העולם. "התוצאה היא, שההכרעות בדילמות מוסריות מתקבלות היום הן על-ידי מפקדים בכירים והן בידי חיילים בדרגים נמוכים מאוד בשטח", ציין. דיני הלחימה קובעים שאסור לתקוף את מי שיצא ממעגל האיום, הזכיר - בעיקר פציעה חמורה ששוללת ממנו יכולת להשתתף בלחימה ומצב של כניעה.
"בתפיסה שלנו כישראלים, העיקרון הזה מתקשר למושג רחב יותר: טוהר הנשק, שהוא חלק מחייב מערכי צה"ל", המשיך אפק, וציין שהסוגיה מעסיקה גם מדינות אחרות. בהתייחסו לפרשת
אלאור אזריה אמר אפק, כי לפסקי הדין יש חשיבות לטווח הארוך. אפק רואה חשיבות בקביעה העובדתית לפיה אזריה ירה במחבל מתוך תחושת נקמה, ולא משום שראה בו סכנה, ובאמירת בתי הדין לפיה ההכרעה מבוססת רק על העובדות.
המישור החשוב השני הוא המישור הערכי, כאשר פסקי הדין נתנו ביטוי לערכי צה"ל: חיי אדם, טוהר הנשק ומשמעת. השופטים קבעו שערכי המוסר של צה"ל מבדילים בינו לבין אויביו, ציטט אפק, ושהם אינם נסוגים במצבים קשים אלא דווקא אז עומדים למבחן. "ארגוני הטרור פועלים כדי לטשטש את ערכי המוסר שלנו, ואילו ערכיו של צה"ל באים לידי ביטוי בכך שהם נותרים יציבים גם כאשר אינם פופולריים", הוסיף אפק.
חשיבות נוספת היא בקביעה שהמפקדים את הקובעים את ההוראות לפיהן יפעלו החיילים, והללו לא יעשו כראות עיניהם. לבסוף ציין אפק את הקביעה, לפיה הפתיחה בחקירה הייתה עצמאית ולא הושפעה מלחצים חיצוניים - וכך גם היו פסקי דין. אפק סיים באומרו, כי הפרשה לא הזיקה ליחסי צה"ל והחברה, בנסיבות שנוצרו נדרש הליך משפטי, ואופן ניהולו מסמל את העוצמה של מערכת המשפט הצבאית על כל ערכיה. "אני מקווה וחושב שהקביעות המוסריות בפסקי הדין יהדהדו עוד שנים רבות".
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
