רשות הנמלים תיתכנס מחר (ה', 5.2.04) לדיון בדרישת מנכ"ל הרשות, עמוס רון, להדיח מתפקידו את מנדי זלצמן, מנהלו המצליח נמל חיפה. לדרישתו של רון הצטרף אורי יוגב, הממונה על התקציבים באוצר. השניים פנו ליו"ר הרשות הנכנס, דן תיכון, בתביעה לחשוף בפני פורום הרשות עדויות לפעילות בלתי הולמת לכאורה מצידו של זלצמן.
לו"ז הדיון הקשה הינו כדלהלן: בתחילה תובא הצעת הדחה בפני ועדת התיפעול של מועצת רשות הנמלים, ומשם ימשיך ויקודם הנושא לפורום מועצת הרשות. הזמן שיושקע בניקוי המשקעים: מהבוקר ועד לשעות הצהריים.
יועץ התקשורת של זלצמן, אבי שמול, אומר בתגובה כי הטענות כנגד מנהל נמל חיפה מבוססות על מאבק אישי ואין להן כל בסיס מקצועי או עיניני.
המתח הנושן בין רון לזלצמן הגיע לשיאו בשבועות האחרונים. לאחר שמנכ"ל הרשות לא הצליח לרסן את מנכ"ל הנמל הכפוף לו. רון ניצל את ההזדמנות כי לרשות מונה יו"ר חדש, ופנה אליו לסיוע בבעיה המתמשכת. רון מבקש לקיים במועצת רשות הנמלים דיון דחוף במה שהוגדר כ"פריקת העול" מצידו של מנהל הנמל הצפוני, אשר הקדים את הרפורמה - לה הוא מתנגד, והפסיק להכיר בסמכותה של רשות הנמלים - עוד בטרם זו עברה שינויים מבניים כמתוכנן.
לרון "שעות נמל" פחותות באופן משמעותי מאלו שצבר זלצמן בשנות כהונתו כמנהל נמלי חיפה ואילת, שלא לדבר על שעות הים של זלצמן לעומת שעות היבשה של רון. הדברים באים לידי ביטוי במרידת זלצמן בסמכותו של הגורם הממונה עליו דה-יורה, כאשר דה-פקטו הוא נוקט במדיניות עצמאית בניהול נמל חיפה.
עד כה לא ניכר שניתן להשוות בין הצמד רון - תיכון לבין זלצמן, אלא שעתה מזכירים מקורבי הפרשה כי "אין לשוכו כי גם את גוליבר הצליחו הגמדים לכבול..."
כיון שהמערכת התקשתה במציאת ליקויים בתוצאות הכלכליות של הניהול הבלתי תקין לדעתה, החל מסע של דה-לגיטימציה בתקשורת. במסגרת זו הודלפו פרטים על שכירה כביכול של חוקרים פרטיים בנמל חיפה, דבר שגרם ל'הפרד ומשול' ביחסים עם עובדי הנמל.
זלצמן שכר משרד החקירות פרטי ללא אישור הנהלת הרשות, במטרה לעקוב אחר עובד בכיר אשר היה שותף לצוות המשא-ומתן וביצע בזמן העבודה פעילות אסורה. מעקבים סמויים נגד חברי ועד מהווים חדירה גסה לצנעת הפרט, אף שככל הנראה קיבלו אישור גורמי משפט וניהול מוסמכים. לאחר שלעובד הוצגו קלטות וידאו וצילומים מרשיעים הפך זלצמן את היוצרות וגייס את כללי המינהל התקין לזכותו, וטען כי "אינו יכול לחשוף בתקשורת עיניינים פנימיים הכרוכים בצנעת הפרט".
נגד זלצמן נטען עוד, כי הוא מתנגד להצבת משקף מכולות אלקטרוני דוגמת המשקף שהותקן בנמל אשדוד במעמד שרים ומכובדים. על-פי אותם דברים עקף זלצמן סמכויות במהלך נסיונות הטרפוד שלו כנגד המשקף, וכי קבל על טעויות שערך לדעתו אגף המכס באיפיון המכשיר. זלצמן פנה ישרות לשר שטרית, דבר שקומם כנגדו גורמים רבים ובהם איתן רוב.
זלצמן ורון משתייכים מבחינת פטרוניהם המקוריים ל-2 קצוות הקשת הפוליטית: בעוד שזלצמן מונה עוד על-ידי אריאל שרון ב'כובעו' הקודם למנהל נמל חיפה, הרי שרון מונה על-ידי שר התחבורה לשעבר, ד"ר אפריים סנה, אשר אפילו מהשפעתו המעטה על משק התחבורה בזמן כהונתו כשר בממשלה הקודמת, כבר לא נותר כיום דבר. כיוון שכך ניזהר רון בפעילות הריסון כנגד זלצמן, אך ניכר כי לגביו הגיעו מים עד נפש.
גורמים המקורבים לפרשה מתקשים להבין את צעדיו של רון, איש השמאל, המבקש לחבור ליו"ר הרשות שהינו מינוי פוליטי ימני מובהק. עם חילופי השלטון הועלו שמועות כי ליברמן עומד להחליף את רון ממש כפי שעשה ליוסי שניר ברכבת, ויתכן כי בדומה לשניר, דחיית הקץ היא שהביאה את רון לבטחון עצמי המעיד כי הוא יציב בתפקידו, עד שהרשה לעצמו להתעמת עם זלצמן אשר גייס לצידו גם את גבי בן הרוש, ראש ה'טימסטרס' - לובי בעלי המשאיות, וכן גורמי בטחון - אשר להבדיל מבן הרוש, במקרה שלהם רק טובת העניין למול עינהם.
רון זוכה לסיוע מצידו של אורי יוגב ממשרד האוצר, אשר ניסח מכתב תלונה חריף שהופנה ליו"ר מועצת רשות הנמלים, דן תיכון, על-פיו נטען כי זלצמן מכשיל מהלכים לאומיים המכוונים להביא לשינויים מבניים בנמלים. על-פי דברים אלה זלצמן נוקט בצעדים חמורים מבחינה ציבורית, ומנסה לחבל בניהול המו"מ שמתנהל משרד האוצר עם ועדי העובדים בנמלים.
זלצמן נטל על עצמו סיכונים אישיים כבדים, את ביצע רפורמות עסקיות בנמל חיפה, אשר הביאו אותו במהלך 2003 לשיא רווחיות בן למעלה מ-120 מיליון שקלים. ספק אם הצלחתו העסקית תעמוד מחר לזכותו. המאבק יוכרע ככל הנראה על רקע פוליטי ומשחקי כוחות בלתי עינייניים.
דוברת רשות הנמלים, אורנה גורברניק, מסרה בשעות אחה"צ המאוחרות כי "פניית מנכ"ל רשות הנמלים, עמוס רון, בתחילת השבוע ליו"ר הרשות, דן תיכון, קיבלה חיזוק עם הצטרפות משרד האוצר לטענות, ולפיכך הוחלט להביאן לדיון מכריע במועצת רשות הנמלים."
