שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, איריס לושי-עבודי, דחתה תביעה בסך 15.7 מיליון שקל שהגישו רועי לוסטרניק ועמוס שושן נגד שותפיהם לשעבר בבעלות על בניין בעיר דרזדן שבגרמניה - אברהם שווקי, שמואל סגל ועופרי סגל.
הנתבעים רכשו לפני כעשור את הבניין והתובעים - אנשי נדל"ן הפעילים בארץ ובארה"ב - הצטרפו אליהם מאוחר יותר, בעיקר כדי לסייע במימון הפרויקט שתכננו להקים באותו מקום. התובעים טענו, כי הלוו לנתבעים 1.8 מיליון אירו וכי הם זכאים גם לריבית בסך 1.6 מיליון אירו. הנתבעים טענו, כי למרות שהכספים כונו "הלוואות בעלים" במסמכים עליהם חתמו הצדדים - הרי שבפועל היה מקובל בהשקעה.
לושי-עבודי קיבלה במלואה את גרסת הנתבעים. היא קובעת, הן על בסיס ניתוח העובדות והן על-פי נסיון החיים, כי התקשרותם של הצדדים נועדה ליצור שותפות וכי לא מדובר במתן הלוואות מסחריות גרידא מצידם של לוסטרניק ושושן. כוונת הצדדים הייתה שההזרמות יוחזרו לאחר שייווצרו בפרויקט רווחים, אך מאחר שלא היו כאלה - אין לתובעים זכות לקבל בחזרה את כספם. עוד נקבע, כי זכויותיהם של התובעים דוללו עד לאפס בשל סירובם להזרים כספים נוספים, מה שאילץ את הנתבעים לעשות זאת בעצמם.
כוונתם של הצדדים הייתה, מוסיפה לושי-כבודי, כי הלוואות הבעלים יושבו כאשר הפרויקט יניב הכנסות או רווחים באופן אשר יאפשר זאת. הצדדים זיהו מראש מועד זה כמועד בו יסתיים שיפוץ החלק המסחרי של הנכס והשטחים הכלולים בו יושכרו, וזאת בהתאם למהותה של העסקה מלכתחילה כהשקעה בנכס מניב, ולכן נקטו בלשון זו בהסכמי ההלוואה. אלא שתחזיות מוקדמות אלה התבדו ולכן לא היה כל מקום להשיב לתובעות את ההלוואות לפני שייווצרו הכנסות או רווחים אשר יאפשרו זאת - מוסיפה לושי-עבודי.
לושי-עבודי קבעה עוד, כי יתר נסיבות העניין תומכות אף הן במסקנה זו, כגון העובדה שהתובעות הזרימו במשך השנים כספים נוספים לפרויקט שלא במסגרת הסכמי ההלוואה הראשונים וללא הסכמים נוספים. מנגנון הדילול שנקבע בין הצדדים גם הוא מעיד על כך שהיה מדובר בהשקעות הוניות בפרויקט, וגם העובדה שהתובעות נמנעו במשך תקופה ארוכה מלדרוש את השבת הכספים מלמדת שהייתה זו השקעה. לדבריה, השימוש במנגנון משפטי-כלכלי של הלוואות בעלים הוא מקובל מטעמים של תכנון מס.
עוד מציינת לושי-עבודי את חוסר האמון שנתנה בעדויותיהם של לוסטניק ושושן, תוך שהיא מעירה שנראה שהם ידעו בעיקר את מה שכתבו עבורם באי-כוחם בתצהיריהם מאשר את האמת לאמיתה. לעומת זאת, עדותו של עופרי סגל הייתה אמינה וסדורה.
לושי-עבודי חייבה את לוסטרניק ושושן בהוצאות בסך 300,000 שקל, וזאת הן בשל מה שהגדירה כ"מופרכות התביעה והתעקשות התובעות להוסיף ולעמוד על תביעתן למרות הזדמנויות רבות שניתנו להן להסתלק מתביעתן". עוד ציינה, כי רק בשלב מאוחר יחסית של ההליך הסכימו התובעים לוותר על תביעתם האישית נגד שווקי וסגל, מה שמלמד שלא היה כלל מקום להגשתה. את התובעים ייצגו עוה"ד
יוסי בנקל, עופר לריש וסיגל רוזן-רכב, ואת הנתבעים - עוה"ד שרון בן-חיים, בועז בן-אמיתי וחגית שווקי.
