רשות ניירות ערך העבירה (6.11.17) לפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) את תיק החקירה בפרשת בזק. החשודים העיקריים בפרשה הם יו"ר בזק ובעל השליטה בה, שאול אלוביץ; מנכ"ל החברה, סטלה הנדלר; ומנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. הרשות סבורה, כי יש ראיות להעמיד לדין את החשודים המרכזיים.

החקירה הגלויה בתיק החלה בחודש יוני 2017 ועד עתה היה צו איסור פרסום על פרטיה. במהלכה נבדק חשד לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות שיבוש מהלכי משפט. כאמור, הרשות סבורה שהחקירה העלתה ראיות לכאורה להוכחת חשדות אלו.

הרשות אומרת, כי מצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירות של נושאי משרה בחברות yes ובזק, אשר היו אמורים לזכות שלא כדין את אלוביץ ב-170 מיליון שקל. זכאותו לסכומים אלה נגזרה מהוראות הסכם עסקת בזק-yes, במסגרתו רכשה בזק את מלוא מניות yes מחברת יורוקום שבבעלות אלוביץ. ההסכם התנה תשלומים אלה בעמידתה של yes ביעדים פיננסיים שנקבעו. דיווחי החברה בדבר העמידה ביעדים אלה הושגו לאחר שורה ארוכה ושיטתית של פעולות מלאכותיות במערך התשלומים, הרכישות וההשקעות של yes אשר כל תכליתן, על-פי החשד, הייתה להעשיר את אלוביץ.

הרשות גם מצאה ראיות להדלפה שיטתית לאלוביץ של דיוני הוועדות הבלתי-תלויות של דירקטוריון בזק, אשר בדקו את העסקות בינה לבין yes ולבין חברת חלל. גם האחרונה נמצאת בשליטתו של אלוביץ, ובזק רכשה ממנה מקטעי לווין. מאחר שמדובר בעסקות בעלי עניין, הן נבדקו בידי ועדות בלתי תלויות שאמורות היו להיות מנותקות מאלוביץ. במסגרת עסקות אלו התחייבה בזק לשלם לאלוביץ 2 מיליארד שקל, וקיימות ראיות לכך שהוא קיבל מידע מהותי וחסוי מתוך הדיונים, כך שידע בזמן אמת מהן עמדות הוועדות ביחס לשלבי המו"מ השונים. עוד עולה מהחקירה, כי לעיתים הנחו אלוביץ ומקורביו את הגורמים המדליפים לפעול בקרב חברי הוועדה על-מנת לקדם או לסכל עניינים בהתאם לאינטרסים שלהם בעסקה.

עוד נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לכך שפילבר ונושאי משרה בבזק פעלו בצורה מרמתית, מתמשכת ומכוונת לקידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת. פעילות זו התבצעה פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים והגורמים המשפטיים במשרד התקשורת ומגורמים רלוונטיים במשרדי ממשלה אחרים. פעילות זו כללה, בין היתר, העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורומים המוסמכים. במסגרת זו נהגו גורמים בחברת בזק לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם, לנסחם ולעיתים אף לכתוב אותם בכללותם והכל בהתאם לצרכיהם האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים.

באי-כוחו של שאול אלוביץ, ז'ק חן ומיכל רוזן, מסרו בתגובה: "נכון יהיה להתאזר בסבלנות ולהמתין שהאמת תצא לאור. אין לנו צל צילו של ספק שלא בוצעה כל עבירה ושכך ייקבע".

עו"ד בעז בן-צור, המייצג את מזכירת בזק, לינור יוכלמן, מסר בתגובה: "החוק הפלילי אינו מכיר מונח של 'הדלפות' מוועדה בלתי תלויה, ובוודאי שאיננו מפליל התנהגות זו. על כן, כל טענה במישור זה היא בבחינת בלון ניסוי משפטי,. הואיל ויוכלמן פעלה במסגרת תפקידה ותוך ציות לדרישות הדין הקיימות, טענה כזו לא תוכל להיוותר לאחר בירור משפטי".