כשלים ניהוליים בהנהלת המוסד הבכירה וכן בניהול המיזם עצמו הביאו להקפאת מיזם מחשוב בעלות של 600 מיליון שקלים - כך עולה מדוח בדיקה שהציג (יום ב', 6.11.17) מ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא הקפאת המיזם, במסגרת הצעה לידון מהיר של ח"כ מנחם
אליעזר מוזס.
מהדוח עולה כי רק רק חלק אחד מתוך 33 חלקי התוכנית יצא לפועל. עוד עלה כי השלמת המיזם במתכונתו המקורית תעלה כמיליארד שקלים מעבר למתוכנן וכי כעת יבחנו במוסד אילו חלקים אכן יצאו לדרך.
בנוסף עלה בדיון כי בניגוד למשרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי וגופים סטטוטוריים אחרים בישראל אינם מפוקחים בידי רשות התקשוב הממשלתי. נוכח כך קרא יו"ר הוועדה, ח"כ
אורי מקלב, לחייב פיקוח מכורח החוק וציין כי במידת הצורך יקדם חקיקה בנידון.
"לא היה ניהול סיכונים"
ח"כ מנחם אליעזר מוזס (
יהדות התורה): "אני יודע כמה אני רב עם האוצר על 32 מיליון שקלים עבור אנשים שמאשפזים את הוריהם בבתי אבות ופשוט מתרוששים ופה יש 600 מיליון שילכו לאיבוד. לכן ביקשתי מהוועדה להבין מה קרה כאן ואיך זה שמפסידים כל הרבה כסף. על פניו זה חמור ביותר. לא צריך לומר מה אפשר לעשות בסכום כזה".
רמי גראור, מ"מ מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי: "ממרס אני בתפקיד ממלא-מקום המנכ"ל, התבקשתי על-ידי הגורמים המוסמכים לאור דוחות שלנו וכן בעקבות דוח
מבקר המדינה לבחון את ביצועי המיזם וכן עשיתי. קיימתי סדרה ארוכה של דיונים, מה שלמדתי הוא שהוחלט על המיזם ב-2009 והוא נועד היה להחליף בעשור הקרוב את מערכות המידע המתיישנות במוסד במערכת חדשה שתשפר את השירות. המיזם היה אמור להתנהל במשך עשור בעלות של 477 מיליון שקלים החזון היה נכון, הביצוע קצת פחות. היו עיכובים בדרך לא רק של מנהלת המיזם, היו גם בעיות מול ועד העובדים. בדיונים התברר שעד לימים אלה הוצאו כ-600 מיליון שקליםובסה"כ מנהלת המיזם הצליחה לפתח מודול אחד מתוך 33 מודולים שהמערכת הכוללת הייתה אמורה לפתח. המודל שפותח הוטמע כפיילוט רק ב-2 מוקדים. ההוראה שלי הייתה שהמודול הזה יכנס בכל סניפי המוסדות וזה יקרה עד סוף השנה".
גראור סיפר כי במידה והתוכנית הייתה ממשיכה כסדרה "נצטרך להמשיך לפתח עד שנת 2028, בעלות כוללת של 1.4 מיליארד שקלים, וזה עדיין לא סופי. לאור הממצאים האלה החלטתי שאני מתייעץ עם קבוצות מומחים מבחוץ לגבי ההמשך, ההמלצה הייתה שמה שפותח היה ברמה מקצועית טובה, אך קיים כשל כולל בניהול התוכנית, הנובע מ-2 גורמים עיקריים - אחד חוסר תשומת לב ניהולית של הארגון, ברמה הכי גבוה, מנכ"ל ומתחת לו והשני כשל ניהולי גם ברמת ניהול התוכנית. נקבע כי לא נוהלו לוחות זמנים, היה ניהול של הוצאה כספית אך לא של התפוקות, ולא היה הליך של שינויים ניהוליים".
ח"כ מקלב: "המסקנות חמורות, מה הפקת הלקחים שלכם? יש כזו? אולי היה עדיף להסתמך על מערכת מפותחת בחלקה ולא לפתח לבד מערכת כל כך גדולה?".
גראור: "בתוכנית כה גדולה היה נכון לחלק את הסיכונים, לקנות חלק כמוצרי מדף ככל שניתן, ואולי חלק אחר לבצע בתוך המוסד לביטוח לאומי".
לגבי ההמשך פירט גראור כי המיזם במתכונתו הקודמת הוקפא וכעת יבחן כל פיתוח של מודול בנפרד: "לא כל 600 מיליון ש"ח ירדו לטמיון, חלק מהכסף הוא לא זריקה לפח, פיתחנו כמעט 2 מודולים. הניהול של המיזם ישתנה לחלוטין, תהייה מנהלת בה יהיו שותפים כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, אנחנו יושבים על תוכנית העבודה לשנים 18, 19 ואנחנו מגדרים את המיזם. תהייה גם הוצאה אבל נפקח מאוד על היקף כוח האדם והתפוקות. נבחן כל מודול, יכול להיות שנפתח רק חלק מהתוכנית. נתקדם כל שנה ושנה בנפרד, ואני מאמין שגם ההוצאה תגודר בצורה טובה".
משה בר שלמה, רשות האוכלוסין וההגירה: "לא שמעתי שלאורך התקופה ניהלתם מנגנונים של ניהול וגידור סיכונים ומעקב מסודר של ביצוע במקרה וחל הסיכון".
גראור: "אחת הבעיות הייתה שלא היה ניהול סיכונים".
יעל אגמון, אגף תקציבים, משרד האוצר: "המיזם הזה כנראה הגיע למקום בו הוא נמצא בגלל הניהול, שיטת התקצוב ושיטת הבנייה שלו. זה גרם לכך שהוא התבדר גם מבחינה תקציבית וכן מהדרישות המקצועיות. היכולת שלנו לנהל פיקוח על ביצוע בתקציבים ארוכי טווח היא יותר קטנה".
"הנושאים הוצפו ונעלמו מן העיניים"
חגית גולדשטיין מויאל, חשבת המוסד לביטוח הלאומי: "כל הדוחות הוצגו לוועדת היגוי בראשות מנכ"ל המוסד, הבעיה שלא ביצעו הרבה תיקונים בעקבות הדוחות האלה. באמצע שנת 2016, אחרי שהדוחות הציפו חלק מהדברים הצענו לבנות את התוכנית מחדש, זה הובא למנכ"ל המוסד הקודם והוא אישר את המבנה".
מקלב: "כאמור אני חושב שהבעיה היא שאין לכם כוח אדם שמבין בנושא המחשוב, אתם לא מכירים את התחום".
גולדשטיין מויאל: "אנחנו לא מתביישים לקחת סיוע חיצוני לפיקוח על מיזמים ועשינו זאת, אבל האחריות בסופו של דבר היא על בעלי התפקידים ואנחנו יודעים גם לפקח על נושאים שונים".
אילן לוין, לשכת טכנולוגיות המידע בישראל: "עם כל הכבוד חגית את לא יודעת מה לשאול, יש לכם צוות נהדר אבל הם לא אנשי מערכות מידע, יכולים לספר לכם סיפורים וגם הטרמינולוגיה שונה. אני בטוח שאם העסק היה בידיו של יאיר פרנק זה לא היה מגיע לכאן".
גראור: "הנושאים הוצפו, הועלו על השולחן, הועלו על הכתובים ונעלמו מן העיניים. הכשל היה ניהולי ולא היה כשל של מחלקה כזו או אחרת".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני לא רוצה להמעיט בחשיבות של ה-600 מיליון, אפשר לעשות תחרות מה אפשר היה לעשות איתם, אם זה לתת לנכים או למטרות אחרות אך יותר חשוב להסיק מסקנות, להפיק לקחים ולקחת לעתיד. היה כשל רציני בנושא הניהול. הדברים היו ידועים אך לא היה אף אחד במנהלת המיזם או בכל השרשרת שיעצור את התהליך. המנכ"לים צריכים להיות מאוד מעורבים בתהליכים כאלה, בנוסף צריך להיות לכל הליך כזה גם הליך בקרה. והרצון הוא בלוחות זמנים מצומצמים יותר שיאפשרו יותר בקרה. אני בטוח שבעוד גופים ציבוריים יש מחדלים כאלה שטרם התגלו, לכן בחלק שלנו נפעל לתת יותר סמכויות לתקשוב הממשלתי, אם זה דרך החלטת ממשלה ואם זה דרך חקיקה, אסור לתת יד להפקר. אם היה פיקוח חיצוני לא היינו מגיעים למצב הזה".
