ירידה משמעותית במספר הפיגועים בירושלים ביחס לשנה שעברה, כך עולה (יום ב', 6.11.17) של מפקד מחוז ירושלים ניצב
יורם הלוי. את הדברים אמר בכינוס להשקת מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים. לפי הלוי, בשנת 2016 בוצעו בירושלים 41 פיגועים בעוד שבשנת 2017 בוצעו בעיר 15 פיגועים. כמו-כן, מספר סיכולי הפיגועים עומד על למעלה מ-80 סיכולים.
הלוי תיאר את תפקיד השוטר בירושלים ככמעט בלתי אפשרי, בשל הימצאות על התפר שבין כל אזרחי העיר ותושביה. מבחינת אתגרי העיר, דיבר הלוי על התחום הפלילי כאשר אמר שישראל בכלל וירושלים בפרט הן בטוחות מאוד בכל הקשור לרציחות המתרחשות בה.
אתגרים משמעותיים הם נושא הסמים ועבריינות הנוער. לפי הלוי, נושא הסמים שמתחיל במזרח ירושלים משפיע על העיר כולה וגם על המדינה. בנושא עבריינות הנוער, אמר הלוי שהנושא מקבל עדיפות גבוהה, לא משנה האם מדובר בעבריינות במזרח ובמערב העיר או במרכזה.
על הר-הבית אמר הלוי, שתפקיד המשטרה הוא לשמור על הר-הבית מחוץ לתחום הפוליטי והמדיני. למרות שהלוי אמר שאין מדיניות קבועה לגבי הר-הבית, תפקיד המשטרה הוא לשמור על הכללים בהר ולהרחיק כל אדם, ערבי או יהודי, שיפר את אותם כללים.
עוד דיבר בכינוס האלוף (מיל') יעקב עמידרור והתייחס לסוגיית הר-הבית. לפי עמידרור, אסור שישראל תשכח שהתשתית האידיאולוגית והקיומית להיותו של העם היהודי בארץ ישראל, הוא הר-הבית. לדבריו ברגע שמוותרים על הר-הבית, מוותרים על הלגיטימציה היהודית בארץ.
לשיטתו של עמידרור, כל החלטת ממשלה בנושא הר-הבית צריכה להיעשות בראייה רחבה. בראייה זו יש להתייחס לערביי ארץ ישראל, למדינות ערב הסוניות ולשאר מדינות העולם. לפי עמידרור, ערביי ישראל רואים את ירושלים כעוגן לדרישותיהם וכבסיס לשלילת דרישות היהודים.
בנושא מדינות ערב, אמר עמידרור שקיימת מערכת יחסים בין ישראל למדינות ערב הסוניות, מערכת יחסים גלויה וסמויה. לכן, כאשר הממשלה מקבלת החלטה בנושא הר-הבית, עליה לחשוב כיצד הדבר משפיע על מערכת היחסים שלה עם מדינות ערב ועם שאר מדינות העולם.
מכיוון שהר-הבית היא תשתית קיומנו, סיכם עמידרור ואמר שהחלטות בנושא יש לעשות בראייה רחבה כיצד הדבר משפיע עם יחסי ישראל עם שאר מדינות העולם.