"תועמלני משרד האוצר מרבים להשתמש בגירעונות הרשויות המקומיות לצורך תעמולה והסטת תשומת הלב מהעובדה שגירעונות הרשויות נובעים מכך שהן מממנות את חלקה של הממשלה באספקת שירותי החינוך והרווחה" - כך טוענים במרכז השלטון המקומי.
מהשוואה שערכה היחידה הכלכלית במרכז השלטון המקומי, עולה ש"חרף ההאשמות על חוסר יעילות, בזבזנות וכד', הרי שהרשויות המקומיות מתנהלות ביעילות גבוהה מזו של הממשלה". ההשוואה שערך חן רון, מנהל היחידה הכלכלית במרכז השלטון המקומי, מבוססת על נתוני משרדי האוצר והפנים.
מהשוואת הנתונים עולה כי בעוד הגירעון השוטף המדינה עומד על 5.4% מתקציב ההוצאות שלה, עומד גירעון הרשויות על 3.3% בלבד מסך ההוצאות.
עפ"י נתוני האוצר, עמד הגירעון השוטף של המדינה בשנת 2003 על 15.3 מיליארד שקלים, מתוך תקציב הוצאות של 282.9 מיליארד שקלים.
עפ"י נתוני משרד הפנים מהדו"חות המבוקרים האחרונים של הרשויות, עמד הגירעון השוטף של כלל הרשויות בישראל על 1.33 מיליארד שקלים, מתוך תקציב הוצאות של 40.5 מיליארד שקלים.
"אחוז הגרעון השוטף הוא מדד ליעילות. לפיכך, השלטון המקומי יעיל בהרבה מהמדינה" - טוענים בשלטון המקומי.
עוד עולה מההשוואה כי מצבת החובות של כלל הרשויות עומדת על 35.8% מתקציב ההוצאות. זאת לעומת מצבת חובות של 177.4% של המדינה, מתקציב ההוצאות שלה. סך החובות של הרשויות עומד על 14.5 מיליארד ש"ח, לעומת 502 מיליארד ש"ח של המדינה.
"מצבת החובות כאחוז מהתקציב הוא מדד לאיתנות הפיננסית. השלטון המקומי יציב יותר מבחינה פיננסית, ורק בגלל הגבלתו בהנפקת מילוות ו/או לקיחת הלוואות מורע מצבו", טוענים בשלטון המקומי.
בשלטון המקומי טוענים כי הרשויות מקדישות 2.8 מיליארד ש"ח מתקציב ההוצאות שלהן (6.9%) להחזר חוב וריבית שנתית, לעומת 94.6 מיליארד ש"ח שהמדינה מקדישה להחזר חוב וריבית (33.4%).
"מדד אחוז החזר החוב מהתקציב מראה על הפניית המשאבים מתוך התקציב להחזר חובות, אותם משאבים שאמורים להיות מופנים לשירותים ורווחת התושב. המדינה מחזירה חובות פי 4.5 יחסית לרשויות המקומיות וכך מקטינה את התקציב המופנה לתושבים בצורה משמעותית", מאשימים בשלטון המקומי.
