|
|
|
|
ח"כ אלדד, מפגין בגלוי
|
|
|
|
|
|
|
סיעות האופוזיציה, העבודה-מימד, ש"ס, מרצ, הסיעות הערביות (חד"ש-תע"ל-רע"ם) ויהדות התורה הצביעו היום אי אמון בממשלה. ארבעת ההצעות נדחו.
הצעת האי אמון של סיעת העבודה-מימד וגן ש"ס נדחתה ברוב של 45 בעד מול 47 ח"כים נגד. הצעת האי אמון שהגישה סיעת מרצ יחד עם הסיעות הערביות נדחתה ברוב של 41 בעד מול 48 נגד. הצעת האי אמון שהגישה סיעת יהדות התורה נדחתה ברוב של 43 בעד מול 47 נגד, ו-2 נמנעים.
סיעות הקואליציה נמנעו בהצבעה:
בקרב האופוזיציה שררה תקווה סמויה כי סיעות הקואליציה (המפד"ל והאיחוד הלאומי) ילכו צעד אחד קדימה ויצביעו נגד.
המפד"ל החליטה אחר הצהריים לאור ישיבה שהתקיימה עם הרבנים אליהו ושפירא, כי חבריה יעדרו מההצבעה. עוד הוחלט כי לקראת שבוע הבא יתקיים דיון מקיף יחד עם סיעת האיחוד הלאומי.
שר הבינוי והשיכון, אפי איתם, ושר הרווחה זבולון אורלב פעלו נגד ההחלטה שקיבלה הסיעה והשתתפו בהצבעת האי אמון. הדבר עורר את חמתם של חברי הסיעה, וגם של חברי סיעת האיחוד הלאומי, אשר מתכננים בשבוע הבא לשבת יחדיו ולהחליט על צעדים מושתפים נגד ראש הממשלה.
בסיעת האיחוד הלאומי הוחלט כי גם הפעם חבריה יעדרו מההצבעה. במקביל, הציבה הסיעה אולטימטום לראש הממשלה כי אם עד ישיבת הממשלה שתתקיים ביום א' הקרוב, לא יחשוף שרון את תוכניתו לפינוי יישובים בעזה באופן גלוי ומופרט, תראה עצמה הסיעה חופשיה לנקוט בכל צעד שיראה לה. בכלל זה, קיימת אפשרות, כי ששת חברי הסיעה יצביעו נגד הממשלה.
"אם לא תביא את תוכנית ההינתקות להכרעת הממשלה, לא נראה עצמנו מחוייבים עוד להחלטות הממשלה ולמשמעת הקואליצונית", כך בהודעה שהוציאה הסיעה. במשד גל"צ אמר הבוקר ח"כ אריה אלדד: "אחרי הפגנה גדולה בכיכר המדינה, והצבעה בשבוע שעבר על חודו של קול, ראש הממשלה זקוק להדגמות קצת יותר מוחשיות שהוא לא יכול לעשות כל דבר במשטר הדמוקרטי בישראל תוך עקיפת הממשלה ועקיפת הכנסת".
חברי הכנסת מהליכוד איוב קרא ויחיאל חזן כבר הודיעו שיעדרו מההצבעה. ח"כ חזן אף הודיע היום לראש הממשלה כי הוא מתפטר מתפקידו כמצליף סיעת הליכוד מאחר ועמדות רה"מ מנוגדות באופן מוחלט לעמדות התנועה והוא אינו יכול לתת יד למהלכים שיסכנו את ביטחון המדינה.
בניגוד אליהם נודע כי חברי הכנסת אהוד יתום, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין וגילה גמליאל יצביעו נגד הצעות האי אמון. "המאבק שלנו הוא נגד כניסתה של העבודה לממשלת אחדות", מסר (יום ב', 9.2.04) ח"כ גלעד ארדן. ח"כ גמליאל הסבירה, כי אם סיעת ש"ס, למשל, היתה מגישה הצעת אי אמון נגד פינוי הישובים בעזה, היא היתה שוקלת הצבעתה.
ח"כ אילן לייבוביץ' (שינוי) אומר בתגובה על איומי חברי הכנסת מהקואליציה להימנע בהצבעת האי אמון כי יש לשקול את המשך ישיבת הסיעות בקואליציה: "אני אעלה את הנושא בישיבת הסיעה ובמידה והם יממשו את איומיהם על סיעת שינוי לקרוא לפתיחת ההסכמים הקואליציוניים. לא יתכן שחברי כנסת ילכו עם וירגישו בלי", מסר בתגובה.
סיעת העבודה-מימד מגישה הצעת אי אמון בשל המצב הכלכלי והמדיני ובשל ייקור מחירי הלחם; סיעת ש"ס - בשל מצבו הקשה של בית החולים ביקור חולים בירושלים; מרצ והסיעות הערביות - בשל תוכנית הממשלה להעביר ישובים ערביים במשולש מעבר לקו הירוק והמצב המדיני-חברתי; יהדות התורה תגיש הצעת אי אמון בשל העיכוב בהעברת תקציבי הישיבות ומצבם הקשה של שירותי הדת במדינה.
כזכור, בשבוע שעבר נקטו סיעות הקואליציה באיום ממשי ראשון כאשר נעדרו בהצבעת האי אמון נגד הממשלה. הצעות האי אמון נדחו ברוב של 42 נגד מול 41 בעד [ראו קישור]. בהקשר זה ראוי להזכיר, כי גם אם היה רוב לסיעות האופוזיציה, הרי שאין לכך שום משמעות פורמלית, אלא אם כן היו סיעות הקואליציה מצביעות נגד. על-פי חוק יסוד: הממשלה, הכנסת רשאית להצביע אי אמון בממשלה וההצעה מתקבלת ברוב חבריה - 61 ח"כים.
