בית המשפט העליון דחה (24.12.17) עתירה שביקשה להורות למשרד האוצר להקצות אג"ח מיועדות - בעלות תשואה מובטחת של 4.68% לשנה - גם לקופות הגמל ולא רק לקרנות הפנסיה. עוד נדחתה עתירה שביקשה לשנות את הצורה בה נזקפת התשואה מאג"ח אלו והמעניקה יתרון לעמיתים מבוגרים.

בג"ץ דחה בשנת 1999 עתירה דומה, אך בעתירות הנוכחיות נטען שהשינויים שחלו בשוק ההון מצדיקים לשנות את אותה החלטה. השופט יצחק עמית אומר עם זאת, כי ביסודו של דבר - המצב נותר בעינו: המדינה מבקשת לעודד את החיסכון הפנסיוני באמצעות קרנות הפנסיה, זו זכותה ולכן אין המדובר באפליה בין שווים אלא בשוני בין שונים.

עמית מסביר, כי למרות הדמיון בין קרנות הפנסיה לבין קופות הגמל, יש ביניהן הבדלים חשובים המביאים את המדינה לעודד כאמור את הראשונות. מדובר במוצר בסיסי, המעניק הגנה רחבה למקרי ביטוח שונים, בו ההתקשרות היא קבוצתית והתנאים קשיחים למדי. לעומת זאת, קופות הגמל (כולל ביטוחי המנהלים) הם מוצר מתוחכם, המתמקד במקרי פרישה ומוות, ההתקשרות היא אישית והתנאים גמישים יותר. קיימים הבדלים גם בשיעור ההפרשות המותר לכל אחד מהם ובדמי הניהול הנגבים מן המבוטחים. מכאן, כאמור, שמדובר במוצרים שונים.

למדינה יש מגוון של שיקולים לגיטימיים אותם היא רשאית להביא בחשבון, ומאחר שמדובר בסוגיה מקצועית - מלכתחילה ההתערבות השיפוטית בה תהיה צרה, מוסיף עמית. המדינה בחנה את השיקולים בצורה ראויה, החליטה כאמור להעדיף את קרנות הפנסיה ולכן אין המדובר באפליה אסורה. עוד מציין עמית, כי כל אדם יכול לבחור באיזה מסלול לחסוך, ו"מקום בו ניתנת בחירה, קשה לזהות אפליה". הוא גם מעיר, כי ספק אם העתירות היו מוגשות אלמלא הריבית במשק הייתה נמוכה במיוחד - מצב ההופך את האג"ח המיועדות לאטרקטיביות יותר; והיו שנים בהן תשואות קופות הגמל עלו על אלו של אותן אג"ח.

בעתירה השנייה נטען, כי שר האוצר חרג מסמכותו כאשר חילק בצורה הבאה את התשואה באג"ח המיועדות: 60% לפנסיונרים, 30% לחוסכים מעל גיל 50 ורק 10% לצעירים יותר. עמית אומר, כי לשר הייתה סמכות מכוח החוק לקבוע את החלוקה, וככלל - בית המשפט נוטה לאשר את פעילות מחוקק המשנה.

לסיום מדגיש עמית, כי פסק דינו עוסק רק בהיבטים המשפטיים של מדיניות החיסכון הפנסיוני ואינו מביע דעה לגופה. על משרד האוצר מוטלת אחריות כבדה: "כל שינוי צריך להיבחן בקפידה ובזהירות, ומצד שני גם קפיאה על השמרים עשויה להיות בעייתית. ככל שהמשיבים ינהגו בכובד ראש התואם את מידת
אחריותם, ויקפידו לשמור על עקרונות המשפט המינהלי, בית המשפט ייטה שלא להתערב בהחלטותיהם".

השופטים אורי שהם וג'ורג' קרא הסכימו עם עמית. את פורום החוסכים לפנסיה, איגוד בתי ההשקעות והתאחדות חברות ביטוח החיים (מגישי העתירה העיקרית) ייצגו עוה"ד ארנון שגב, ריקי ריחני, צבי פירון, אפרת רנד ושני סבג; בועז אופלר ייצג את עצמו בעתירה השנייה; ואת המדינה ייצג עו"ד ענר הלמן.