בית הדין הארצי לעבודה מותח (22.12.17) ביקורת יוצאת דופן בחריפותה על שופט בית הדין האיזורי בתל אביב, יצחק לובוצקי, ומורה להחזיר את התיק לשופט אחר בבית הדין האיזורי.

לובוצקי קיבל בצורה חלקית מאוד את תביעתו של היילה תדרוס, עובד זר, נגד מסעדה שבבעלות חברת המבורג הפקות ופסק לו פיצוי של 17,000 שקל - ובמקביל חייב אותו לשלם הוצאות של 4,000 שקל לבעלי החברה שתביעתו האישית נגדם נדחתה. תדרוס ערער על פסק הדין בטענה שנפלו בו ליקויים רבים. השופטים לאה גליקסמן, רועי פוליאק ואילן סופר כותבים בפסק דינם, כי כבר בתחילת הדיון אמרו לצדדים שיש ממש בטענותיו של תדרוס:

"פסק דינו של בית הדין האיזורי חסר תשתית עובדתית ומשפטית, המאפשרת בחינת פסק הדין על-ידי ערכאת הערעור. זאת, הן בשל בכך שבית הדין האיזורי לא התייחס לחלק מעילות התביעה (התביעה לפיצוי בגין אי-מתן תלושי שכר, התביעה החילופית להפרשות בגין רכיב פיצויי הפיטורים); הן בשל כך שבנוגע לחלק הארי מעילות התביעה בית הדין האיזורי לא התייחס ולא ניתח את הראיות שהוגשו על-ידי הצדדים בהקשר לאותן עילות; והן בשל כך שלחלק הארי מקביעותיו של בית הדין האיזורי לא ניתנה הנמקה מספקת. כמו-כן, על פני הדברים, בנוגע לחלק מהרכיבים, בית הדין לא החיל את הכללים שנקבעו בחוק ובפסיקה לעניין חלוקת נטל הראיה בין העובד לבין המעסיק".

שני הצדדים טענו, כי לובוצקי העניק להם עשר דקות בלבד לחקירות נגדיות. בית הדין הארצי הגיע למסקנה שהזמן היה ארוך יותר, אך לחקירת כל אחד מעדי המסעדה "הוקצה פרק זמן קצר יותר, ועת חקר בא-כוח המערער את עד המשיבים, החקירה הנגדית הופסקה בשל תום זמן החקירה ולא מטעם אחר". בית הדין הארצי אומר שהוא ער לעומס המוטל על בית הדין האיזורי, ושיש לשופט זכות לקבוע את משך חקירת העדים, אבל עליו להימנע ממצב של מרוץ נגד השעון הפוגע בחקירה.

בית הדין הארצי קבע, כי במקרה זה מתקיימות נסיבות חריגות המחייבות להחזיר את התיק למותב אחר וקבע שעליו לשמוע מחדש את התיק ולא רק לכתוב מחדש את פסק הדין. נציגי הציבור שלמה כפיר ונמה סידי הסכימו עם השופטים. את העובד ייצג עו"ד אליסף אוחיון, ואת המעסיק - עו"ד גולן אשטון.