חברה העוסקת בגביית חובות ומעבירה חלק מן הסכום לנושה המקורי, מסיגה את גבולו של מקצוע עריכת הדין - קובעת (31.12.17) שופטת בית המשפט העליון,
יעל וילנר.
חברת תשומה שיקום ושחזור חובות שבבעלות יוסף פלד מקבלת את זכויותיהם של הנושים, ורק לאחר גביית החוב - מעבירה להם חלק מן הסכום המקורי, והיתרה נשארת בידיה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט
שלמה פרידלנדר) קבע שאין המדובר בפעולה משפטית, אך וילנר קיבלה את ערעורה של לשכת עורכי הדין וקבעה שמדובר בפעולה שרק עורכי דין רשאים לבצע.
וילנר אומרת, כי לכאורה חברת תשומה רוכשת את החוב ופועלת לגבייתו, ובכך אין משום הסגת גבול מקצוע עריכת הדין. אולם בחינת ההסכם בינה לבין לקוחותיה מעלה, כי בפועל היא משמשת כנציגה שלהם והחוב אינו עובר לבעלותה. תשומה מוגבלת בפעולות שהיא יכולה לנקוט על-פי שיקול דעתה הבלעדי, יש פעולות המצריכות את אישורו של הנושה המקורי, היא חייבת לשמור את המסמכים המקוריים שקיבלה מהנושה, היא יכולה לבטל חד-צדדית את ההסכם ולהחזיר את החוב לנושה וכל התמורה משולמת רק בעת גביית החוב ולא בזמן מכירתו.
"על אף שבחינה פרטנית של כל תנאי מתנאי ההסכם לכשעצמו אינה שוללת את האפשרות לראות בעסקה 'המחאת זכות', צירופם של כלל התנאים ובחינתם כמכלול מובילים למסקנה שונה", קובעת וילנר. "על אף שכותרת ההסכם היא 'הסכם המחאת זכויות', מהות העסקה, על-פי תוכן הזכויות המועברות לתשומה וחלוקת הסיכונים
המוסכמת, אינה מבטאת מכר אמיתי, אלא מתן שירותים משפטיים לגביית חובות".
מתן שירותים אלו בידי תשומה פוגע באינטרס הציבורי, עליו נועד להגן חוק לשכת עורכי הדין - ממשיכה וילנר. מדובר בפעולות המצריכות שיקול דעת, ולעיתים אף ידע מקצועי-משפטי ועמידה בחובות הסודיות והנאמנות שאותן ניתן לאכוף רק בעזרת כללי האתיקה להם כפופים עורכי הדין. תשומה תוכל להעניק את השירות רק אם יהיה ברור שהיא רוכשת בצורה מלאה את החוב, קובעת וילנר.
תשומה חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים
ענת ברון ו
אורי שהם הסכימו עם וילנר. את הלשכה ייצג עו"ד
בני זיתונה, ואת תשומה - עו"ד אמיר קמינצקי.
