ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ג', 16.1.18) פה אחד לקריאה ראשונה את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - מחיקת רישום פלילי בהיעדר ראיות), התשע"ה-2015 שיזם ח"כ דוד אמסלם, אליה מוזגה הצעת חוק שיזם ח"כ מיקי לוי.

כיום יש מספר עילות עיקריות בעת סגירת תיקי חקירה ובהן חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור וחוסר ראיות. לפי הצעות החוק המקוריות שהגישו השניים, במקרה שלא נמצאו ראיות מספיקות לאישומו של אדם, ייסגר תיק החקירה נגדו בעילה של חוסר אשמה ורישומו יימחק מרישומי המשטרה, למעט במקרים בהם פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוסמך לכך, הורה, בהחלטה מנומקת, שלא למחוק את הרישום הפלילי עד תום תקופת ההתיישנות בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. כאמור, לאחר שח"כ אמסלם הציג את מתווה הפשרה עליו סיכם עם שרת המשפטים אישרה הוועדה לקריאה ראשונה את הנוסח המתוקן לפיו לא ישתנו עילות סגירת התיקים אך הן יישמרו בידי רשויות אכיפת החוק והחשוד יקבל את פירוט העילה רק אם יבקש זאת מהגורם שסגר את התיק.

עו"ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים: "אנחנו מזדהים עם הנאמר ומודעים לפגיעה הקשה כתוצאה ממידע העובר על התיקים הסגורים. הפגיעה נגרמת הן בהיבט של גופים שלא צריכים לקבל את המידע וכן בדרך של בקשה של מעסיקים לקבל מידע מהמרשם הפלילי, בקשה לתעודת יושר. יש מספר מנגנונים שאנחנו עוסקים בהם היום לעצירת זליגת המידע - איסור הוצאת התדפיס מהמשטרה ובמקום זאת רק אפשרות עיון וכן איסור על בקשת תצהיר ממעסיקים פרטיים. אנחנו יודעים שהפרקטיקה הקיימת עוקפת את החוק בכל מני דרכים אבל נעצור אותה באמצעות החוק שנדון עכשיו בוועדה. בנוסף, יש מחיקת רישום של תיק סגור בחלוף 7 שנים לבגיר ו-5 לקטין כשמדובר על רישום בודד. היינו מוטרדים ממקרים של תיקים הנסגרים מחוסר ראיות והיו אמורים להיסגר מחוסר אשמה. הנחיית פרקליט המדינה שנכנסה לתוקף השבוע לעניין סגירת תיקים מחוסר ראיות או מחוסר אשמה אמורה לצמצם דרמטית את מספר התיקים שייסגרו בעילה של חוסר ראיות". עו"ד פיסמן ביקשה שלא תהיה הצבעה על הצעות החוק המקוריות אשר פוגעות בגופי האכיפה אלא על הנוסח המוסכם בין שרת המשפטים לח"כ אמסלם.

ד"ר יניב ואקי ממשרד המשפטים: "הנחיית פרקליט המדינה קובעת רף ראייתי גבוה יותר לסגירת תיק מחוסר ראיות. יותר תיקים ייסגרו מחוסר אשמה ביחס להיום מתוך אותה דאגה לאלו המסתובבים עם עננת התיק הסגור. חשד שהוא פחות כמו שמץ ראיות, יוביל לסגירה מחוסר אשמה וכך לא יהיה בכלל רישום פלילי בניגוד להיום שהיה נסגר בעילה של חוסר ראיות. יש אינטרס שכולם צריכים להיות מודאגים כלפיו והוא יכולת רשויות האכיפה לעשות עבודתם. רישום אחסון ושמירת מידע של כל הסתבכות עם המשטרה מובילים לפגיעה בלתי מדתית ופרקליט המדינה הסית את נקודת האיזון כלפי זכויות החשוד וזה מאוד משמעותי".

"הצעת החוק פוגעת בשקיפות"

רפ"ק דקלה פוגל ברדה: מכלל התיקים שנסגרו בשנת 2017 -17% נסגרו מחוסר ראיות. מתוך התיקים שבהם נחקר אדם ב-34% הוגשו כתבי אישום. יש חשיבות ומשמעות לקיומו של אותו תיק סגור אשר מועבר לגופים מצומצמים בעיקרם גופי ביטחון. חוסר ראיות אומר שיש ספק וזה לא מעיד על החפות. זה אומר שיש ראיות אך לא די כדי להגיש כתב אישום. למשטרה יש חשיבות לקבל את התמונה הרחבה על אותו אדם לצורך חקירת העבירות- לדוגמה אם אדם יבצע עבירה דומה, לפעמים ניתן להשתמש בראיות מהתיק הקודם המסייעות לפענח תיק נוכחי. מידע מודיעיני מסייע למשטרה לפעול אבל לא נותן את היכולת לממש את הראיות לכדי תיק חקירה. הצעת החוק במתווה הפשרה עלולה להטיל נטל לא מוצדק על אזרחים שישכרו שירותי עו"ד שלא לצורך כאשר דווקא היום ההודעה שאדם מקבל מאוד מפורטת וכוללת את העילה, הגורם שסגר וכל זכויותיו של החשוד. הצעת החוק פוגעת בשקיפות והמשטרה סבורה שעל האדם לקבל לידיו את עילת הסגירה".

עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "הצעות החוק פתחו צוהר לתופעה כאובה של רבבות רבות של אזרחים הנושאים על גבם כתם מכביד למרות שחזקת החפות שלהם אושררה על-ידי המדינה. עד אתמול היה מבחן מאוד מחמיר לסגירת תיק מחוסר אשמה וזה הביא למספר אפסי של סגירה כזו. למיטב ידיעתי מספר התיקים בתביעה המשטרתית המטפלת ב-90% מהתיקים זו עילה מתה. הנחית הפרקליט החדשה היא בכיוון הנכון אך עדיין יש אלמנטים בעייתיים כאשר הרף לסגירה מחוסר אשמה עדיין מחמיר ומנציח את הפרדוקס שמי שהוגש נגדו כתב אישום וזוכה בבית המשפט נמצא במצב יותר טוב ממי שנסגר תיק נגדו, גם אם אפשר להצביע על ספק סביר שהעלילו עליו. מבחן העזר המרכזי לתובע שסוגר את התיק הוא מה מבחן הסבירות שאותו אדם אכן ביצע עבירה מ10-0 אם היינו מייחסים חשיבות אמתית לחזקת החפות היה צריך לקבוע ברירת מחדל הפוכה שאפשר לסגור מחוסר ראיות הצעת החוק מציבה עוד חסם ביורוקרטי בפני האזרח שרוצה לערער, זה רק מסרבל. אם אנחנו מוטרדים מחשיפת המידע לגופים בנוגע לתעודת יושר הרפורמה שהוועדה עובדת עליה תיתן מענה כי תיחסם הוצאת התדפיס. אם רוצים למנוע פרסום בתקשורת, אפשר לקבוע שהמידע יועבר רק אליו ולאסור את פרסומו".