מהגרי עבודה מקבלים ברואנדה שכר מעל הממוצע, אם כי גם שיעור האבטלה בקרבם גבוה מן הממוצע - מגלים נתונים בדוח שפרסמו בסוף השבוע (3.2.18) ארגון OECD וארגון העבודה העולמי.

שני הארגונים בדקו את השתלבותם של מהגרי עבודה בעשר מדינות מתפתחות מרכזיות: ארגנטינה, חוף השנהב, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, גאנה, קירגיסטן, נפאל, רואנדה, דרום אפריקה ותאילנד. ממצאיו על רואנדה סותרים במידה רבה את התיאורים הקשים של המתרחש במדינה, המתפרסמים בימים האחרונים לקראת תחילת גירושם של מסתננים אליה.

מבין עשר מדינות אלו, בשלוש בלבד שכרם של מהגרי העבודה גבוה מן הממוצע: רואנדה, גאנה וקירגיסטן. מהגרי העבודה תופסים יותר משרות בתשלום מן הממוצע בשוק העבודה ברואנדה. לצד זאת, חלקם בשוק העבודה ברואנדה נמוך מחלקם באוכלוסייה - בדומה למצב בארבע מדינות נוספות; באופן טבעי, חלקם באבטלה גבוה יותר.

רוב מהגרי העבודה ברואנדה מועסקים במקצועות המצריכים מיומנות נמוכה - וזהו המצב בשבע מתוך עשר המדינות שנבדקו. תחומי התעסוקה שלהם, בסדר יורד, הם: מסחר, פקידות ממשלתית וביטחון, חינוך, בריאות ורווחה, ושירותים אחרים. בניגוד למדינות אחרות, ברואנדה לא בולטים מהגרי העבודה בענפי הבניין ומשק הבית.

תרומתם של מהגרי העבודה לערך המוסף של כלכלת רואנדה גבוהה במיוחד - למעלה מ-12%; זהו השיעור השני בין עשרת המדינה (אחרי חוף השנהב עם 18%), והוא גבוה כמעט פי שלושה מחלקם בכוח העבודה. הם מהווים 3.6% מהאוכלוסייה ותורמים 0.75% מהתוצר - השיעור השני בגובהו (אחרי דרום אפריקה עם 4.2% מהאוכלוסייה ו-0.85% מהתוצר).

OECD וארגון העבודה בדקו גם את הנגישות של מהגרי העבודה לשירותים ציבוריים, אך ברוב התחומים לא הצליחו למצוא נתונים על רואנדה. כך הדבר לגבי שירותי תעסוקה, ביטוח אבטלה, קצבאות משפחתיות, שיכון ציבורי, שירותי רפואה וביטוח בריאות. רואנדה היא המדינה היחידה בה העדר המידע הוא כה נרחב. החוקרים מצאו, כי כל מהגרי העבודה לרואנדה נהנים מחינוך ממלכתי (יסודי ותיכוני), והמהגרים בעלי רשיונות השהייה הקבועים יכולים להירשם גם להשכלה אקדמית ולשירותי חינוך ממלכתיים אחרים. רואנדה היא אחת מארבע המדינות החתומות על האמנה הבינלאומית משנת 1990 להגנת זכויותיהם של כל המהגרים ובני משפחותיהם.