המדינה אינה מפנימה שהדיון על שטח המחיה לאסירים הסתיים, והיא נמנעת מלבצע צעדים שיקטינו באופן מיידי את מספר האסירים. כך טוענים (8.3.18) העותרים שהביאו לפסק הדין שהורה למדינה להגדיל את מרחב המחיה לאסירים.
ביוני שעבר הורה בג"ץ למדינה להגיע בתוך תשעה חודשים למצב בו לכל אסיר יהיו לפחות שלושה מ"ר, ותוך שנה וחצי - ל-4.5-4 מ"ר. בשבוע שעבר ביקשה המדינה ארכה של תשע שנים לקיום פסק הדין, באומרה שיש צורך בעיקר לבנות בתי כלא חדשים, ושבלא ארכה זו - יהיה עליה לשחרר אלפי אסירים, על כל הכרוך בכך.
העתירה הוגשה בידי האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי לעסקים ומשפט, הקליניקות לזכויות אדם בו וארגון רופאים למען זכויות אדם. בתגובתם לבקשת המדינה אומרים העותרים, כי המדינה מבקשת מבג"ץ להשלים עם כך שרוב העצורים והאסירים ימשיכו לשהות עוד עשור בתנאי מחיה בלתי חוקתיים. לדבריהם, בג"ץ הביא בחשבון את האילוצים וקבע בהתאם להם את לוח הזמנים.
עוד טוענים העותרים, כי המדינה מתעלמת לחלוטין מאבן הדרך הראשונה בה עליה לעמוד החודש. לדבריהם, התוכנית שמציגה המדינה היא "על תנאי" ורצופת מכשולים והתניות, ובין היתר יש לשים לכך שהשר לביטחון פנים,
גלעד ארדן, אינו חתום עליה.
עוד הם אומרים, כי ניתן לצמצם משמעותית את הצפיפות בבתי הכלא על-ידי שימוש בחלופות מעצר, לנוכח העובדה שהעצורים הם 30% מהאסירים הפליליים. עוד הם מצביעים על צעדים שננקטו במדינות אחרות כדי לצמצם את הצפיפות בבתי הכלא. אולם במקום לנקוט צעדים כאלו - הם טוענים - המדינה מנסה להלך אימים על בית המשפט. תגובת העותרים הוגשה באמצעות עוה"ד אן סוצ'יו, עודד פלר וסיגל שהב.
