"הטכנולוגיה מקדימה את המשפט, שרץ אחריה. צריך להסדיר את זה בחקיקה, ואם אין ברירה - בפסיקה. אנחנו נותנים קדימה למחוקק, אבל לא תמיד הוא פועל". כך אומר (יום ד', 30.5.18) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, בכנס לשכת עורכי הדין. הוא הבהיר, כי "אם המחוקק לא יעשה את מלאכתו - אנחנו ניאלץ להתערב, ואז יגידו שאנחנו מסיגים את גבולו של המחוקק; זה באופנה היום".

לדברי מלצר, השאלה למי שייך המידע שברשתות החברתיות נגזרת מזכויות היסוד לקניין ולפרטיות, ומולן - ביטחון המדינה וחופש החוזים. מלצר סיפר, כי יש לו חבר אמריקני שהיה מקבל ברשת הצעות לביטוחי חיים - והללו פסקו כאשר חלה, "מה שמראה לכם אלו שימושים יש למידע הזה". הוא הציע להיזהר משירותי החינם: "או שזה עולה הרבה כסף או שזה שווה הרבה כסף".

מלצר הוסיף: "הפתרון הטוב ביותר הוא שהמחוקק יתיישב ויעשה חקיקה, כמו שעשו האירופים. זה לא בשמים. יש אצלנו מומחים, אנחנו בקדמת הטכנולוגיה". הוא ציין, שעוד בשנת 2012 קרא בית המשפט העליון לכנסת לעשות מעשה בתחום זכויות היוצרים הדיגיטליות - אך היא לא עשתה דבר. בהעדר חקיקה, המשיך, אפשר להשתמש בפסיקה בעקרון "הזהירות המונעת" כדי להגן על ביטחון הציבור. "יש גורמים תמימים באירופה שעדיין חושבים שאין צרכים ביטחוניים; אני חושב שיש". ואילו בתחום המסחרי, ניתן להשתמש בחוק החוזים האחידים כדי לבטל את ההסכמה לשימוש במידע הפרטי.

היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו, קבעה, כי לא ניתן לומר שמשתמשי הרשתות החברתיות נותנים "הסכמה מדעת" לשימוש בפרטיהם, בשל האורך העצום של חוזי השימוש. היא אמרה, שלמרות הבעייתיות ברשתות ודליפת המידע הפרטי - המדינה משתמשת בהן, כדי להקל על התקשורת בינה לבין אזרחיה, כדי להתאים את עצמה לאמצעים בהם משתמשים האזרחים וכדי שלא יהיה צורך לחזור לאמצעי תקשורת מיושנים.

מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, חיים ויסמונסקי, חשף, כי בשנה שעברה הורידו הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק 12,000 פריטים שתמכו בטרור ועודדו אותו. הדבר נעשה בצורה וולונטרית, במסגרת קשרים שנוצרו בין משרד המשפטים לבין אותן חברות, שנענו לבקשות בנוגע למידע אותו איתרו כוחות הביטחון.