השרים, סגניהם ומנכ"לי משרדיהם יחויבו לדווח אחת לשנה ליועצים המשפטיים של המשרדים האם חל שינוי המצריך התאמה בהסדרי ניגודי העניינים עליהם חתמו עם כניסתם לתפקידיהם. חובה זו תתווסף לחובה הקיימת בדבר פנייה מיידית כאשר מתעורר ספק בתחום ניגוד העניינים. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אימץ נוהל זה במסגרת שינוי כולל בתחום ניגוד העניינים.

משרד המשפטים מסר (יום א', 29.7.18), כי ההמלצה העקרונית של הצוות - בראשותו של עו"ד דני בן-חורין ממחלקת ייעוץ וחקיקה - היא לשנות את נקודת האיזון במקרים של ניגוד עניינים. מעתה יינתן משקל רב יותר לחשש הממשי מפני ניגודי עניינים, ופחות משקל לחשש האמורפי-יחסית של פגיעה באמון הציבור, במיוחד כאשר הדבר יכול לתרום לשיפור ביצועיו של השירות הציבורי. לצד זאת, ייקבעו מנגנונים לחיזוק אמון הציבור והגברת השקיפות. מנדלבליט אימץ את כל המלצות הצוות.

היועץ המשפטי לממשלה או גורמים מטעמו ייפגשו עם כל שר חדש, לצורך מתן הזדמנות לדיווח אודות חששות לניגוד עניינים והעלאת המודעות לנושא. חוות הדעת בנוגע להסדרים של שרים וסגניהם יפורסמו באתר אינטרנט ייעודי, וגם ההסדרים של עובדי מדינה בכירים שמינתה הממשלה - אם כי פרט זה ייבחר מחדש לאחר שנתיים.

במקרה של ניגוד עניינים, ניתן יהיה להעביר את הטיפול לא רק לאדם בכיר יותר (כנהוג כיום), אלא גם לגורם הכפוף לבעל התפקיד המנוע, בהתחשב בשיקולים נוספים המנויים בדוח הצוות. כמו-כן, יוכל מנכ"ל משרד לטפל בנושא בו השר מנוע מלטפל, וזאת למרות הזיקה ביניהם, ולמעט במקרים חריגים.

בניגוד עניינים עקב קירבה משפחתית, במליץ הצוות להבחין בין שלושה מעגלים: בני זוג, הורים וילדים בראשון; אחים, גיסים, חותנים, סבים ונכדים בשני; ודודים, אחיינים ובני דודים בשלישי. עד היום לא הוסדרה האבחנה בין רמת הקירבה המשפחתית לצורך הטלת מגבלות, ואילו מעתה אמות המידה לעריכת הסדרי ניגוד עניינים יתייחסו באופן שונה לכל אחד מהמעגלים, והיקף המגבלות ייקבע בהתאם למעגל הרלוונטי.

בנוגע לניגוד עניינים עקב קשרי חברות, העלה הצוות על הכתב את הקריטריונים על פיהם ניתן להגדיר את המקרים, שבהם אופי הקשר עם חבר של בעל התפקיד מחייב הטלת מגבלות על טיפול בעניינים הנוגעים לו. ככלל, יוטלו מגבלות כאשר מדובר בחבר קרוב של בעל התפקיד, אולם במקרים בהם לא מדובר בקשרי חברות של ממש, אין מקום להטיל מגבלות. בין היתר, הוצע לבחון את השאלות בנושא על בסיס אמות מידה אוביקטיביות - בהתאם לאינדיקציות בדבר עומק יחסי החברות, משך החברות, נסיבות ההיכרות, ותדירות המפגשים וסדירותם. כמו-כן, ייערכו התאמות בשאלון ניגוד עניינים, כך שיובהר על אלו קשרי חברות יש לדווח.

תקופת הצינון בעת מעבר של אדם ממסגרת פרטית לשירות המדינה תצומצם, על-מנת למשוך יותר עובדים לשירות הציבורי. הצוות הציע לקבוע תקופת קצרות יותר מאלו הנהוגות כיום, שינועו בין חצי שנה לשנה, עם החמרה לתקופה ארוכה יותר רק במקרים חריגים.

הצוות קרא להקפיד על אכיפת עבירות בתחום ניגוד העניינים, בראש ובראשונה במישור המשמעתי, כמו גם במישור הפלילי, במקרים החמורים. בנוסף ממליץ הצוות, כי השאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים ייחתם במסגרת תצהיר - כך שאי מסירת האמת בו תהווה עבירה פלילית. יתר חברי הצוות היו עוה"ד יובל רויטמן, יונתן קרמר, יעל כהן, ערן עסיס, דרור כהנר, דפנה גוטליב ואחיה רוזן.