המשטרה הפרה את זכותו של חשוד בנסיון רצח להיוועץ בעורך דין, וכאשר הגיע המקרה לפתחו של בית המשפט העליון - גיבתה אותה הפרקליטות. כך עולה (יום ה', 23.8.18) מהחלטתו של השופט
יוסף אלרון לבחון את שחרור שני החשודים לחלופת מעצר, בשל הפגמים שנפלו בחקירה.
דוד בוחבוט ואלעד גבאי מואשמים שניסו לרצוח בספטמבר אשתקד את שמעון סרויה, המסוכסך עם אלעד ועם אביו, אברהם גבאי. המדינה מייחסת להם נסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ונשיאת נשק. בית המשפט המחוזי בירושלים האריך את מעצריהם עד לתום ההליכים, אך אלרון קיבל את ערעוריהם והורה למחוזי לבחון את האפשרות לשחררם לחלופת מעצר הדוקה (קרי: מעצר בית באיזוק אלקטרוני).
הראיה העיקרית נגד בוחבוט וגבאי היא שיחה בין בוחבוט לבין מדובב שהוכנס לתאו לאחר שנעצר, בה - לטענת המדינה - הודה בוחבוט במעשה והפליל גם את גבאי. ראיה נוספת היא שיחה בין בוחבוט לבין אמו, לאחר שהחוקרים הציעו לו להתייעץ עימה על האפשרות שעונשו יוקל משמעותית אם יפליל את גבאי. אולם אלרון מצא פגמים מהותיים בראיות אלו, וזאת בנוסף למניעה בלתי חוקית של מפגש בין בוחבוט לבין עורכי דינו.
השיחה העיקרית בין בוחבוט לבין המדובב לא הוקלטה, שכן המדובב הציע לבוחבוט להיכנס למקלחת בתא המעצר ולפתוח את הברז כדי להפיג את חששו מפני הקלטה. ואילו השיחה בין בוחבוט לאמו נראית כבלתי קבילה, משום שהיא מהווה חלק ממה שהוצג לבוחבוט כמו"מ על אפשרות חתימת הסכם עד מדינה.
החלטתו של אלרון מלמדת, כי הפגיעה בזכות ההיוועצות הייתה חמורה,. בוחבוט נעצר ב-23.1.18 וביקש מיד לשוחח עם עורכת דינו. השניים אומנם שוחחו בטלפון, אך השיחה הייתה קצרה מאוד והמדינה מסכימה שאין לראות בה את מימוש זכות ההיוועצות. רק למחרת בשעה 13:30 הורה הממונה על החקירה למנוע מבוחבוט להיפגש עם עורך דין, וזאת במסגרת הסמכות הנתונה לו בחוק. בוחבוט נפגש לראשונה עם עורך דינו רק ב-25.1.18 בערב, לאחר שנחקר ארבע פעמים (ושמר על זכות השתיקה) ולאחר השיחה המפלילה לכאורה עם המדובב.
אלרון מזכיר, כי החוק קובע במפורש שניתן למנוע מעצור את זכות ההיוועצות למשך 24 שעות משעת המעצר. בפועל, המשטרה הטילה את האיסור למעלה מיממה לאחר המעצר, והוא עמד בתוקפו כ-30 שעות נוספות. כלומר: איסור המפגש עם עורך הדין נמשך למעלה מכפליים מהזמן הקבוע בחוק. למרות זאת, הגנה פרקליטות המדינה בבית המשפט העליון על התנהלות המשטרה. בנסיבות אלה, קובע אלרון, מדובר בפגם מהותי משום שייתכן שבוחבוט לא היה משוחח עם המדובב אם יכול היה להיפגש כחוק עם עורך דינו.
"מטבע הדברים, החקירה המשטרתית יכולה להתנהל בשֹוּם שכל, בתבונה, ואף בתחבולה, ובלבד שהדבר לא יפגע בזכויותיהם של הנחקרים, לא יפגום בתוצרי החקירה העתידיים, לא יעמיד בספק את דבר קבילותם ואף לא יפחית ממשקלם הראייתי", מדגיש אלרון. את גבאי ייצגו עו"ד יפתח ודן ענבר, את בוחבוט ייצגו עוה"ד עינב יתח ויוסף אטיאס, ואת המדינה - עו"ד נילי פינקלשטיין.