בשעה שחקירת פרשת השוחד לכאורה באפריקה של חברת שיכון ובינוי עולה שוב לכותרות על-רקע חזרתו של העד המרכזי בפרשה, שי סקף, מתביעתו נגד החברה בבית הדין לעבודה - אותה תביעה בה גולל את טענותיו למנגנון שוחד משומן היטב של החברה ל
עובדים זרים, ואשר החלה את מחול השדים הפלילי נגד החברה, ובעקבותיה נפתחה החקירה - מקבלת מדינת ישראל ציון גבוה על פעילותה בתחום האכיפה נגד עבירות שוחד בינלאומיות.
ארגון "שקיפות בינלאומית" (Transparency International) דירג את ישראל לראשונה בדירוג הטוב ביותר במדד "השחיתות בעסקות בינלאומיות", המתפרסם הבוקר (ד'). משמעות הדירוג היא הכרה בישראל כמדינה הפועלת בצורה אקטיבית נגד תופעות של שחיתות בזירה העסקית הבינלאומית. זאת, לאחר שבפעם האחרונה שפורסם המדד (2015) דורגה ישראל בדירוג הנמוך ביותר, שמשמעותו היעדר אכיפה.
הציון הגבוה ניתן לישראל על-רקע האכיפה המוגברת וריבוי החקירות מהעת האחרונה נגד חברות ואנשי עסקים ישראלים בגין מתן שוחד לעובדי ציבור במדינות זרות בהן הם פועלים. העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר הייתה קיימת כבר עשור בספר החוקים הישראלי (מאז 2008), ורק בשנתיים האחרונות החלה האכיפה של אותו סעיף על-ידי רשויות האכיפה. מעבר לכך: בחודשים האחרונים חלה אינפלציה משמעותית באכיפת העבירה, כאשר 3 מתוך 5 החקירות הגיעו לשלב "הפרוץ" שלהן.
כך התפוצצה לאחרונה פרשת השוחד לכאורה ששילמה חברת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון לעובד זר בקניה, בתמורה לקידום פרויקטים במדינה האפריקנית; וכמה חודשים קודם לכן נחשפה לראשונה ב"
גלובס" פרשת השוחד לכאורה בחברת שפיר הנדסה, שבכירים בה העבירו על-פי החשד שוחד לפוליטיקאי רומני כדי להבטיח זכייה של החברה בחוזה בשווי של כ-10 מיליון אירו. בנוסף, נחקרת פרשת השוחד החדשה לכאורה בתעשיות הביטחוניות, במסגרתה נעצרו בכירים במספנות ישראל ודמות מוכרת בזירה הביטחונית, בטענה לתשלומי שוחד באפריקה שיועדו לאפשר ביצוען של עסקות ביטחוניות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.
אלה הצטרפו לחקירת השוחד לכאורה שנתן איש העסקים המיליארד
בני שטיינמץ לנשיא גינאה שבאפריקה, אלפא קונדה, ולרעייתו, בתמורה לרישיונות כריית ברזל, שהניבו לו רווחים של מאות מיליוני דולרים; ולהסדר הדרמטי עליו חתמה לאחרונה טבע, במסגרתו שילמה 75 מיליון שקל על-מנת לסגור את החקירה הפלילית נגדה בגין העברת תשלומים מושחתים לעובדי ציבור ברוסיה באוקראינה ובמקסיקו.
