שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אלכסנדר רון, הקפיא (יום ד', 28.11.18) ל-45 יום את ההליכים נגד אגודת קו-אופ ישראל ונגד רשת המרכולים השייכת לה. רון מינה את עו"ד שלמה נס (שהיה מפרק קלאבמרקט) ואת רו"ח חן ברדיצ'ב לנאמנים בתקופת ההקפאה.

הרשת מפעילה 42 מרכולים עירוניים ו-130 סניפים כפריים. לטענתה, היא מצויה במצוקה תזרימית הנובעת מהמשבר בענף הקמעונאות בכלל, הגם שנכסיה (250 מיליון שקל) עולים על התחייבויותיה (200 מיליון שקל). עם זאת, בדיון טענו נציגי כמה מן הנושים, כי החובות כלפיהם גדולים משמעותית מאלו שהוזכרו בבקשה ההקפאה. לדברי בנק דיסקונט, החוב כלפיו הוא 20 מיליון שקל (פי שלושה מהסכום שדווח), ואילו ספקית החקלאות שדה צפון טענה שהחוב הוא 10 מיליון שקל (25% יותר מהדיווח).

בנק איגוד טען, כי הערכת שווי הנדל"ן שבבקשת ההקפאה - הנכס העיקרי של האגודה - היא "חסרת בסיס ומנופחת". גם לטענת בנק מזרחי-טפחות, הבקשה אינה מדויקת - הן בנוגע להיקף החובות והם בנוגע לשווי הנכסים. נציגת העובדים טענה, כי ההנהלה מכרה נכסים ב-130 מיליון שקל ולעובדים לא ברור היכן הכסף.

בא כוח קו-אופ, עו"ד יגאל וינשטיין, אמר, כי אין אפשרות למכור את המרכולים בשל מבנה הבעלות המיוחדת של אגודה שיתופית, אשר לא תהיה לה זכות קיום בלא המרכולים. עם זאת, הוא אישר שתוכנית ההבראה המוצעת תכלול מכירה של חלק מן הסניפים, תוך המשך מתן המענה למגזר הכפרי ומעבר לעודף מזומנים שיאפשר לפרוע את כל החובות.

רון דחה את בקשת קו-אופ להקפיא את ההליכים לשלושה חודשים ולמנות כנאמנים את נציגיה, וינשטיין ועו"ד שחר קטוביץ. לדבריו, תמונת המצב הראשונית שהוצגה בפניו מלמדת על סיכוי ראשוני להבראה ולשיקום של הרשת. הוא ציין שאת ההליך יש לנהל לטובת העובדים, הנושים ולבסוף בעלי המניות (12,000 איש שלכל אחד מהם מניה אחת באגודה). רון גם קבע שיש מקום להתערבות של רשם האגודות, שאכן הודיע שהוא מתכוון לבדוק מה אירע באגודה.

בשלב זה לא הסמיך רון את נס וברדיצ'ב למכור נכסים, לבקש הצעות לרכישת הרשת או לפטר עובדים. הוא הורה להם להגיש דוח בתוך שלושה שבועות, ולפנות בבקשות מתאימות ככל שיתעורר הצורך. הוא גם לא הקפיא את ההליכים נגד מנהלים ונושאי משרה ברשת ובאגודה, שכן לא הוגשו בקשות לכך.