אנשי העסקים יאיר גולדפינגר, חנן אסיאג ודוד עיני לא יקבלו פיצוי מ
בנק לאומי ובנק דיסקונט על אובדן 20 מיליון שקל שהשקיעו בקבוצת האופנה קונספט. שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית, דחה (יום ג', 11.12.18) את ערעורם של השלושה על דחיית תביעתם בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב.
קונספט הייתה חברת-האם של ארבע רשתות אופנה: לי קופר, בלו בירד, אקספוז ו-Rhus Ovata. היא נוהלה בידי גידי גולדפינגר, אחיו של יזם ההיי-טק יאיר גולדפינגר, ושכרה כיועץ את פרופ' חיים אסיאג, אחיו של חנן אסיאג. כאשר חובותיה לשני הבנקים הסתכמו ב-73 מיליון שקל והיא עמדה על סף קריסה, נכנסו שלושת המשקיעים לתמונה בעסקה סבוכה - אותה רקם חיים אסיאג - ושנועדה להבריא אותה.
בהסכם עם הבנקים נקבע, כי השלושה יזרימו לקונספט 20 מיליון שקל, ולאחר מכן ילוו לאומי ודיסקונט 48 מיליון שקל לחברת אחזקות שיקימו המשקיעים ואשר מניותיה ישועבדו להם. סכומים אלו נועדו לפרוע את רוב החובות הקיימים לשני הבנקים ולהעבירם לחברת האחזקות, מתוך הנחה שקונספט תבריא, תשלם דיבידנדים והללו יאפשרו לפרוע את ההלוואה. אולם לאחר ההזרמה סירבו הבנקים להעמיד את ההלוואות ולפיכך נתבעו בידי שלושת המשקיעים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת
דפנה אבניאלי) קבע, כי המשקיעים הוליכו שולל את הבנקים (ראו קישור משמאל). עמית אומר שהוא מוכן להניח שלא הייתה תרמית מכוונת מצידם, וייתכן שהם עצמם נפלו קורבן למצגי שווא מצידו של גידי גולדפינגר (אותו תבעו בנפרד). אולם לבנקים הייתה הצדקה לבטל את הזרמת האשראי, שכן המשקיעים מכרו בלא הסכמתם את רשתות לי קופר ובלו בירד.
"תמיהה היא מדוע היה על הבנקים להמשיך להזרים אשראי לחברה כאשר הנתונים שהיו בבסיס העסקה נתגלו כמופרכים ושקריים לשיטת המשקיעים עצמם, שתוך מספר חודשים הבינו כי אין תקומה לחברה ופעלו למכירת כל פעילותה. בכך רוקנו המשקיעים את החברה מתוכן וסיכלו את התכלית העסקית שבבסיס הסכם הבנקים", קובע עמית. "עם מכירת הפעילות, קונספט נותרה חסרת כל תוכן כלכלי ועסקי, וממילא כבר לא היה יסוד להנחה כי תשיא רווחים בעתיד. מכירת פעילותה של החברה וריקונה מכל תוכן, גדעה את מקור הפרעון ושמטה אפוא את בסיס ההסכם ואת תכליתו. משכך, מובנת עמדתם של הבנקים שסירבו להמשיך להשליך כספים ללא כל תוחלת פרעון".
סיבה שנייה לדחיית התביעה היא שגולדפינגר, אסיאג ועיני היו יכולים לקבל בחזרה את השקעתם. מכירת שתי הרשתות הכניסה לקונספט 39 מיליון שקל, שמתוכם הועברו 17 מיליון שקל לדיסקונט. היתרה הספיקה כדי להחזיר את ההשקעה, שכן השלושה קיבלו זכות קדימה על פני הבנקים במשיכת כספים מהחברה. הם טענו שהשתמשו בכסף לפרעון לעובדים וספקים, אך עמית מציין שהשלושה לא הציגו ראיות לכך במחוזי.
עמית מסכם באומרו: "המשקיעים נטלו על עצמם סיכון לצד סיכוי (או הימור עסקי כטענת הבנקים). תוחלתם נכזבה, אך אין לגלגל הכישלון העסקי לפתחם של הבנקים". גולדפינגר, אסיאג ועיני חויבו בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. השופטים
יעל וילנר ו
עופר גרוסקופף הסכימו עם עמית. את המשקיעים ייצגו עוה"ד גיורא בן-טל ונטעלי מימון, ואת הבנקים - עוה"ד ישראל שפלר, ענת שליגנבוים,
אורי גאון ויניב אזרן.