|
|
משלמים יותר על מרחב המגורים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
תשלומי הארנונה שמשלמים אזרחי ישראל לרשויות המקומיות התייקרו ב-19.6%. כך עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר. עם תחילת שנת 2019 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב-0.32%, שהם כ-79 מיליון שקלים. סך מס הארנונה מכלל אזרחי ישראל יגיע השנה לסכום של כ-24.8 מיליארד שקלים.
מס הארנונה נקבע על-פי שני מרכיבים: הראשון הוא הנוסחה האוטומטית לקביעת מס הארנונה, הקבועה בחוק ההסדרים במשק המדינה, ולפיה הארנונה עולה מדי שנה בשיעור המורכב מ-50% ממדד השכר במגזר הציבורי ו-50% מעליית מדד המחירים לצרכן. המרכיב השני הוא היקף האישורים החריגים הניתנים מעבר להעלאה הכללית. לטענת איגוד לשכות המסחר, המרכיב הראשון של הארנונה בעייתי משום שרמת השכר במגזר הציבורי עולה בקצב מהיר יותר מאשר במגזר העסקי, וגם חריגות שכר, הניתנות שלא כדין במגזר הציבורי, מצטרפות להעלאת המדד המשמש לחישוב גובה הארנונה.
"רשויות מקומיות רבות השתמשו במנגנון זה בכדי להעלות את מס הארנונה מעבר להעלאה שנקבעה בחוק. המנגנון כולו הפך להיות 'ריבית דריבית'. כל העלאה בארנונה, המתבצעת הן על-פי הנוסחה האוטומטית והן על-פי האישורים החריגים, מהווה נדבך שעל בסיסו מחשבים את ההעלאה הבאה. כתוצאה מכך, נוצר מס שעולה בהתמדה ובשיעורים גבוהים מדי שנה", טען יו"ר איגוד לשכות המסחר,
אוריאל לין. לדבריו, על הכנסת ועל שרי האוצר והפנים לאמץ את הצעת החוק שיזם איגוד לשכות המסחר, על פיה יש לחסל את האבסורדים בחוק ההסדרים בנוגע למס הארנונה ולבצע שינויים בחוק.
הנתונים מתפרסמים לנוכח התגברות המחאה על יוקר המחיה - הכוללת קריאה להחרמת מוצרים של יצרנים פרטיים. זאת, מתוך ניסיון להסיט את הזעם הציבורי מאותם גופים מסחריים פרטיים לעבר הממשלה והכנסת.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
