תוצאות מעודדות לצד אתגרים המצריכים טיפול - זוהי מסקנתו של מחקר ראשון על יישומו של החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (יום ד', 9.1.19). המחקר נערך בידי טלי באייר-טופילסקי ויואה שורק מנרכז מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עבור משרד העבודה והרווחה. כותביו קובעים שיש להפוך את החוק מהוראה שעה לשלוש שנים - המסתיימת ביולי הקרוב - לחוק קבוע.

החוק מחייב את הצדדים להשתתף בארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) עם עובדת סוציאלית ביחידות הסיוע של משרד הרווחה, לפני הגשת תביעה בעניין משפחתי. ביחידות הסיוע מקבלים זוגות המצויים בסכסוך מידע וסיוע ללא תשלום מאנשי מקצוע שונים, במטרה לאפשר להם ליישב את הסכסוך מבלי להגיע להתדיינות משפטית, תוך שליטה שלהם בהליך הגירושים ומבלי לפגוע בילדים.

במפגשי המהו"ת מקבלים הצדדים סיוע ראשוני, מידע על השלכות הסכסוך עליהם ועל ילדיהם, על החלופות העומדות בפניהם ליישוב הסכסוך בהסכמה והתאמתם להליכים אלה. השרות ניתן במימון מלא של משרד הרווחה בידי עובדים סוציאליים ומגשרים, מטפלים זוגיים ועורכי דין. לשכת עורכי הדין התנגדה לחוק וטענה שהוא יפגע בצדדים, אם כי ברור שהתנגדותה נבעה בעיקר מהחשש שהוא יפחית את מספר ההתדיינויות בהן הצדדים מיוצגים בידי עורכי דין.

המחקר העלה, כי 49% מהמשפחות לא הגישו תביעה בערכאה משפטית לאחר הליך המהו"ת. לאחר שלושה חודשים מסיום מפגשי המהו"ת, 58% מן המשפחות דיווחו שהסכסוך המשפטי הסתיים, ולרוב בדרכי שלום והסכמה. 26% מן המשפחות דיווחו שהסכסוך המשיך להתנהל בדרך חלופית להכרעה שיפוטית, ורק 16% הגיעו לערכאות.

קרוב ל-40% מן המשפחות דיווחו שבמסגרת מפגשי המהו"ת הן הצליחו להגיע להסכמה לפחות באחד מנושאי הסכסוך. ברוב המקרים ההסכמות היו יציבות לאורך זמן (72% מהמשיבים) והן תרמו להמשך ניהול הסכסוך במשפחה (59%). 40% מן המשפחות דיווחו על תרומות נוספות של המפגשים, כגון הפחתה בעצימות העימות במשפחה.

בעיה עיקרית שמעלה המחקר היא ההמתנה למשפגשים: עבור 51% מן המשפחות, ההמתנה לפגישת המהו"ת הראשונה הייתה יותר מ-45 ימים, הזמן שנקבע בחוק. לאור כל אלו, ממליצים כאמור עורכי המחקר להפוך את החוק לקבוע, לקצר את ההמתנה ולנהל מסע הסברה לרפורמה.