"אין בית המשפט צריך לצאת מגדרו כדי לפטור את הרמאי מחמת התיישנות, וככל שיש ספק, הוא צריך לפעול כנגד הרמאי". כך אומר (יום ה', 23.1.19) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית. הוא מוסיף, כי כאשר מדובר בתביעת נזיקין על הונאה ומרמה - יש לפרש באופן מקל את כללי ההתיישנות, כדי לאפשר להגיש אותה.

אשר כהן היה בשנות ה-90 מנהל אגף האספקה והאחסנה בחברת החשמל ויו"ר ועדת המכרזים של האגף. הוא ניהל יחסי שוחד רוני ריטבלט ונעים טוקאן, קיבל מהם שוחד במיליונים והחברה שבבעלותם סיפקה לחברת החשמל ציוד ב-100 מיליון שקל. בשנת 2005 נפתחה חקירה בפרשה, טוקאן הפך לעד מדינה, כהן נדון לשש שנות מאסר, וריטבלט - לארבע שנים. כהן נפטר במהלך ריצוי מאסרו.

חברת החשמל הגישה בסך 20 מיליון שקל נגד עזבונו של כהן ונגד ריטבלט, בטענה שמעשיהם גרמו לה נזקים ב-300 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת יצחק כהן) דחה את התביעה על הסף בנימוק של התיישנות, כאן האירועים התרחשו בשנות ה-90 והתביעה הוגשה רק ב-2009. כהן קיבל את עמדת הנתבעים, לפיה היו לחברה אינדיקציות לפרשת השחיתות עוד לפני שנפתחה חקירת המשטרה בשנת 2005.

עמית קיבל את ערעורה של החברה וקבע, כי על בית המשפט לדון בתביעה לגופה. הוא מדגיש, כי יש להבדיל בין שמועות וחשדות לבין בסיס עובדתי מוצק, שרק ממנו יחל מרוץ ההתיישנות. אין זה דבר של מה בכך לייחס למנהל בכיר עבירה של קבלת שוחד, ואין זה דבר של מה בכך לגרוע ספק מרשימת הספקים בשל חשש לקשרי שחיתות. גם המשטרה והמבקר הפנימי של החברה לא יצאו תחום החשדות לפני החקירה הגלויה, ולכן אין לומר שלחברה היה מידע מוצק שאפשר לה לתבוע את המעורבים מוקדם יותר, מנמק עמית.

לצד זאת, עמית אינו מקבל את עמדתו הגורפת של היועץ המשפטי לממשלה, ולפיה קיומה של חקירה משטרתית עוצר את מרוץ ההתיישנות: "אכן, כאשר מתנהלת חקירה פלילית, וכל עוד לא הוגש כתב אישום, חסומה על-פי רוב הדרך לקבלת מסמכים וראיות מתוך תיק המשטרה. עם זאת, לא תמיד יש צורך להמתין עד לסיום חקירת המשטרה כדי להגיש תביעה אזרחית. ודוק: ייתכן כי בית המשפט הדן בהליך האזרחי יורה על הקפאתו או על הפסקתו של ההליך האזרחי עד לסיום ההליך הפלילי, אך החלטה כאמור צריכה להיבחן בכל מקרה לגופו, ואין לקבוע כלל גורף ולפיו בכל מקרה יש להמתין עד לסיום החקירה הפלילית או עד להכרעה בהליך הפלילי".

לבסוף מדגיש עמית: "מוסד ההתיישנות וההוראות השונות הנוגעות לתחילת מרוץ ההתיישנות או לדחייתו או להשעייתו, מאזנים בין האינטרסים הנוגדים. חלק מרציונלים אלה אינו תקף כאשר מדובר בתרמית ואונאה. כך, אין לראות בחלוף הזמן ויתור או מחילה על זכותו של התובע, זכות שאינו יודע עליה. ככל שבמקביל מתנהלת חקירה פלילית או הליך פלילי, אף נשמט החשש לאי שמירת ראיות על-ידי הנתבע-המעוול".

הוא מזכיר, כי המחוקק קבע רף גבוה לטענת התיישנות כאשר מדובר במקרים פליליים ומסביר שבבסיסו "עומדים מספר רציונלים ואינטרסים: רציונל תועלתני - עקב התרמית נפגעת יכולתו של המרומה לדעת את העובדות. רציונל מוסרי - אין ליתן לרמאי להיבנות באופן ישיר מפרי תרמיתו ומההסתרה שנעשתה במכוון ובמזיד. אינטרס ציבורי כפול: הוקעה - 'וכלום עניינו של הציבור איננו תומך דווקא בהוקעת הרמאי על מעלליו, ולו גם כעבור זמן'?'. ובהיקש לדין הפלילי, בו תקופות ההתיישנות נגזרות מחומרת העבירה, אין דין התיישנות עקב מעשה התרשלות של הנתבע כדין התיישנות עקב מעשה תרמית של הנתבע. אינטרס ציבורי נוסף הוא עידוד האכיפה הפרטית בעבירות על טוהר המידות".

ומכאן מסקנתו של עמית: "על-רקע אינטרסים ורציונלים אלה, אין בית המשפט צריך לצאת מגדרו כדי לפטור את הרמאי מחמת התיישנות, וככל שיש ספק, הוא צריך לפעול כנגד הרמאי". עם זאת מדגיש עמית, כי החלטתו נוגעת רק לסילוק על הסף מחמת התיישנות ואינה דנה בתביעה לגואפה. הוא גם מותח ביקורת על העובדה שתביעה שהוגשה ב-2009, מגיעה לשלב הראיות רק עשר שנים מאוחר יותר.

עזבונו של כהן חויב בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל. את חברת החשמל ייצגו עוה"ד יוסי אשכנזי, אודליה עפר וארז ניצן; את העיזבון ייצג עו"ד גיל שפר; את רימלט - עו"ד שלומי אביטן; ואת היועץ המשפטי - עו"ד אסנת דפנה.