הוכים בפרס ישראל לשנת תשס"ד על מפעל חיים הם הרב יצחק דוד גרוסמן ממגדל העמק, ליה ון-ליר ומשה שניצר. שרת החינוך התרבות והספורט, לימור לבנת, הכריזה היום (ד', 10.3.04) על זכייתם של השלושה.
להלן עיקרי נימוקי השופטים:
הרב יצחק דוד גרוסמן: משמש כרב אך בולט גם בולט מעבר לפעילויותיו בתחום התורה והלימודים. עוסק בפעילויות ייחודיות ויוצאות דופן בנושאי חינוך, רווחה, ילדים ונוער בסיכון, עבריינים, קליטת עליה, קירוב לבבות בין חילוניים ודתיים ועוד.
פעילותו של הרב גרוסמן נמשכת על-פני שנים והוא עוסק בה במסירות רבה בצניעות ובענווה.
הרב גרוסמן מקדיש חלק ניכר מזמנו לפעילות בקרב הנוער בסיכון ואינו נרתע גם ממפגשים במסגרת בתי הכלא. בני נוער רבים חבים לו את חזרתם למוטב והשתלבותם בחיים האזרחיים הרגילים.
חבר השופטים ראו במפעל חייו של הרב גרוסמן סמל ודוגמא לרבים על יכולת עשייה עקבית בהקמת רשת מפוארת של עשרות מוסדות חינוך. הרב גרוסמן, בגין אישיותו המיוחדת וסגנונו הייחודי בהיקף פעולותיו הנרחבות זכה לתהילה והערכה רבים בארץ ובכל תפוצות ישראל.
ליה ון-ליר: הקדישה יותר ממחצית חייה לקידום אמנות הקולנוע בישראל. ון ליר פעלה בדרכים מגוונות על-מנת לחשוף בפני הקהל בארץ את הקולנוע כאמנות השביעית. דגש מיוחד נתנה ליצירת הקולנוע בישראל, ולשימור ולאיסוף קולנוע יהודי במאה ה-20.
ליה ון-ליר היתה חלוצה בהקמת וביצירת מועדוני הסרט הטוב אותם הקימה במטרה להציג את מיטב היצירה הקולנועית ולאפשר לקהל הרחב להיחשף ליצירה הקולנועית במיטבה.
אחד ממפעליה הגדולים הוא הקמת הסינמטק בירושלים שהוא מרכז תרבות שוקק חיים שמושך את תושבי ירושלים ואת כל אוהבי הקולנוע בארץ.
בשנות ה-80 הקימה ון-ליר את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים, ובשל מקצועיותה ופעילותה זכתה להכרה רבה כבעלת הבנה מקצועית מעמיקה בתחום הקולנוע בחוגים בינלאומיים וקידמה את הקולנוע הישראלי ברחבי העולם.
כמו-כן משמשת ון-ליר גם כשופטת בפסטיבלים בינלאומיים.
חבר השופטים ראו בון-ליר - גברת הקולנוע במדינת ישראל, ומי שפתחה אופקים להכרה ולקידום אמנות הקולנוע בישראל בחלוציות, בהתמדה ובחזון.
משה שניצר: משה שניצר מוכר כאחד מענקי ענף היהלומים בעולם. הוא החל דרכו כמנסר יהלומים והתקדם בתפקידים שונים בתוך תעשיית היהלומים עד לנשיא כבוד של בורסת היהלומים לכל חייו.
שניצר הפך במסגרת פעילותו, את מדינת ישראל, לאחת מהמובילות בענף היהלומים העולמי ובכך תרם לביסוסה הכלכלי של המדינה והביא לתעסוקה לעשרות אלפי עובדים. ענף היהלומים היווה במשך שנים רבות את ענף היצוא המרכזי של מדינת ישראל.
שניצר הקים את בורסת היהלומים הישראלית והיה נשיאה במשך שנים רבות. הוא שימש כנשיא העולמי של הפדרציות של בורסות היהלומים בעולם.
מלבד פעילותו במסגרת תעשיית היהלומים פעל גם בתחומי כלכלה, חברה ותרבות בישראל וסייע לתחומים חברתיים במסגרות תרבות, מחקר, רווחה ועוד.
שניצר הקים מוזיאון בנושא היהלומים ואף כתב ספר על תעשיית היהלומים.
